המסע לפולין

המסע לפולין 2005

 

  

 

ברוכים הבאים לאתר המסע לפולין של מחזור מ"ד.
ב- 7.11.05 יצאה משלחת משכבת י"ב למסע לפולין. אתר זה ליווה את המסע.
המסע לפולין נמשך שמונה ימים והוא עובר דרך תחנות חשובות בהסטוריה של יהודי פולין - עולם החסידות, העיירות היהודיות, בתי הכנסת ובתי הקברות, העולם היהודי שהושמד, הגטאות ומחנות ההשמדה.
בנוסף, אנו מציגים את פולין המודרנית על יחסיה המורכבים על היהודים ומדינת ישראל כיום.

 

 

אמנה חברתית

ביום ב' 7.11.2005 תצא המשלחת של "בליך" למסע
לפולין. אנו, נציגי ביה"ס, מחויבים לייצג את מדינתנו בכבוד הראוי
למעמד זה. אנו תקווה שהמסע יהיה חוויה שתשפיע על המשך דרכנו. התנאי החשוב להצלחת כל משלחת ייצוגית הוא הכרת הכללים והנהלים שיעזרו לנו לעמוד במשימה החשובה
ויישומם.
אנו תקווה שתפנימו ותיישמו את כללי ההתנהגות המובאים כאן תוך הכרה שההיגיון העומד מאחוריהם הוא לטובת כולנו.

בחו"ל המדינה שלנו זה אתם - יצגו אותנו בכבוד !!!

התנהגות בבית מלון

1. אין לעזוב את שטח המלון בשום מקרה.
2. במקרה של ליקויים בחדרים, יש להודיע על כך למורה או למנהלן מיידית עם קבלת החדר.
3. הלילה נועד לשינה על-מנת שנוכל לתפקד היטב במשך היום ולייצג את עצמנו, את בית-ספרנו ואת ארצנו בצורה הראויה. יש להקפיד על נוהלי השכמה ועל זמני השינה.
4. במלון מתארחים אורחים נוספים. יש לכבדם, ויש לשמור על התנהגות הולמת.
5. יש לשמור על שקט בחדרים.
6. יש לשמור על שקט במסדרונות ובמבואה.
7. אין להסתובב במסדרונות לאחר כיבוי אורות.
8. יש לנעול את החדרים מבפנים.
9. אין לקבל חבילות מאדם זר.
10. יש ללמוד את נוהלי החירום של בית המלון.
11. אין לקחת כל ציוד השייך למלון.
12. על כל נזק בחדרים התלמידים יחויבו כספית.
13. אין להסתובב בכל אזורי המלון יחפים או לבושים חלקית.
14. אין להזמין שירות חדרים.
15. חל איסור מוחלט על הזמנת אוכל מחוץ למלון (פיצות וכו'). אין על כך אישור ביטחוני!
16. התורנים יבדקו את החדרים לפני העזיבה כדי לוודא שלא נשכחו חפצים במלון.
17. חל איסור מוחלט להשתמש בשירותי המלון: בר, קזינו, ערוצי T.V.
18. אין להחליף חדרים לאחר מסירת המפתחות ללא אישור ראש המשלחת.
19. במקרה של בעיה רפואית או בעיה אחרת יש לפנות למורה המלווה / לראש המשלחת שהמספר של חדריהם יהיה ידוע מראש בכל מלון.
20. חובה להגיע לחדר אוכל. יש להירשם אצל המורה התורן לפני שמתיישבים לאכול.
21. אין לצאת מחדר האוכל לפני מתן הוראה ע"י אנשי הצוות. בתום כל ארוחה יינתנו הנחיות לגבי המשך היום.
22. היציאה מהמלון תהיה מיד לאחר ארוחת הבוקר. לא יהיה זמן לסידורים נוספים, ולכן יש לרדת לארוחת בוקר עם הציוד הנדרש לאותו יום.
23. לפני פינוי החדר אנשי המלון מקיימים ביקורת הכוללת בדיקת נזקים או מחסור בחפצים. יש לבדוק שכל הציוד בחדר קיים.
24. זכרו ! נזקים והיעלמות חפצים יחויבו בתשלום.

זמן חופשי

1. במהלך המסע יינתן לתלמידים זמן חופשי.
2. התנועה תהיה רק בשלשות.
3. אין לבצע המרת כספים בזמן זה.
4. יש לוודא שנקודת המפגש תהיה ידועה וברורה.
5. לפני היציאה חובה להצטייד ברשימה של מספרי טלפון לחירום.
6. יש לדייק בזמן ההגעה למקום המפגש.
7. בכל מקרה של בעיה יש להתקשר מיד לראש המשלחת או לטלפון חירום אחר שברשימה.

כללי התנהגות


1. אנו יוצאים למסע ולא לטיול. הגדרה זו משנה באופן מהותי את דרך התנהגותנו ואת הציפיות והדרישות שלנו מהסביבה.
2. עזרה הדדית בין חברי הקבוצה הינה תנאי הכרחי להצלחתה. כל אחד צריך לראות עצמו חלק חשוב בקבוצה ולתרום לה במטלות שעליהן התחייב וגם במטלות המתבקשות בשטח.
3. בעת ביקור בבית-כנסת, בבית קברות, באתרי השמדה ובאתרי הנצחה יש לשמור על שקט ולכבד את המקום בלבוש הולם ובהתנהגות הולמת.
4. עמידה בלו"ז היא תנאי להצלחת המסע. בשל בעיות ביטחון אנו מחויבים להימצא במקומות שבהם תכננו לבקר רק בזמנים שהצהרנו עליהם מראש ושקיבלנו עליהם אישור. משמעותה של חריגה מלוח הזמנים הינה ביטול הביקור והאתרים שבהם תכננו לבקר ולא דחייתם.
5. מטעמי ביטחון יש ללבוש את חולצות המשלחת רק באתרי השמדה (ולא במקומות ציבוריים אחרים).
6. אין לעזוב את הקבוצה, אפילו לצורך שירותים, ללא אישור מפורש מהמדריכים.
7. תלמיד לא יסתובב לבדו בשום מקרה.
8. כל תלמיד יביא צילום של דרכונו למקרה של אובדן ולצורך בחידושו.
9. יש להקפיד לשמור את הדרכון ואת כרטיסי הטיסה במקום בטוח.
1. העישון אסור במהלך פעולות ההכנה ובכל המסע לפולין.
10. שתייה חריפה אסורה במהלך כל המסע לפולין.
11. חברי הקבוצה מתבקשים לגלות ערנות ולא לשכוח תיקים ושאר חפצים במקומות שונים.
12. השירותים בדרכים – בתשלום. נא כבדו זאת.
13. אין ללכת יחפים במהלך המסע.
14. אין להיעדר משום פעילות.

חובה להישמע להוראות אנשי הביטחון שילוו אותנו !

נוהלי אוטובוס

1. אין לעלות על האוטובוס ללא בדיקה מוקדמת של איש ביטחון או הוראה מפורשת של מלווי המשלחת בלבד.
2. העלייה והירידה מהאוטובוס צריכות להיות מהירות מטעמי ביטחון.
3. יש לשמור על ניקיון האוטובוס. התורנים יעזרו בניקיון יומי של האוטובוס.
4. בזמן ההדרכה באוטובוס אין להשתמש באוזניות לשמיעת מוזיקה או להשתמש במכשירי טלפון ניידים.
5. רק המדריך אחראי להחלפת קלטות המוזיקה באוטובוס.
6. אין להוציא יד או ראש מחלונות האוטובוס.
7. בדיקת נוכחות תיערך בכל עלייה לאוטובוס.
8. אין להחליף אוטובוס.
9. אין להסתובב באוטובוס בזמן הנסיעה.
10. אסור לשכב במעברים
11. יש לשמור על החפצים האישיים ולא לשכוח אותם באוטובוס.
12. באוטובוס יהיה "יומן מסע קבוצתי " כל תלמיד שתשרה עליו הרוח יכתוב מרשמיו ומתחושותיו.
13. אין להשתמש בשירותים של האוטובוס. קיימת בעיה קשה של זמינות לשירותים במסע. יש להתאזר בסבלנות ובהתחשבות. יהיו הפסקות בדרך.

חובה לשתות מים מינרליים בלבד במהלך כל המסע. בכל יום יחולקו לתלמידים בקבוקי מים.

סיורים וטקסים

1. מורה אחד יהיה חלוץ ומורה אחר מאסף. אין ללכת לפני המורה המוביל או אחרי המאסף.
2. יש להתחשב בתנועת ההולכים באזורים עירוניים.
3. ההליכה היא רק על מדרכה.
4. מעבר כביש ייעשה במעבר חצייה בלבד.
5. יש להישאר תמיד בקבוצה.
6. אין להישאר באוטובוס במהלך הסיורים או הטקסים.
7. יש לכבד את הטקסים ואת המקומות שבהם נבקר, בהתנהגות הולמת.
8. אין להביא לאתרים מכשירים אלקטרוניים כולל מכשירי טלפון ניידים.
9. בזמן הסבר יש להימנע מדיבורים/צילומים. לצילום יינתן זמן מתאים.
10. אין להתעמת עם האוכלוסייה המקומית. יש להתעלם מכל פנייה מאדם זר.
11. השלכת פסולת באתרים אסורה בהחלט.

גלריית תמונות מהמסע

ה- 7 בנובמבר
היום הראשון למסע
התמונות הן מנמל התעופה, בן גוריון, מקטוביץ ומהרובע היהודי בקרקוב.

ה- 8 בנובמבר
-היום השני למסע
תמונות ממחנה העבודה וההשמדה אושוויץ-בירקנאו

ה- 9 בנובמבר
היום השלישי למסע
מחנה פלאשוב, סיור בגטו קרקוב, סוקניצה

ה- 10בנובמבר
היום הרביעי למסע
אוסף תמונות שצולם ע"י רן יסוד
אוסף תמונות נוסף שצולם ע"י רן יסוד
העיר לובלין, מחנה העבודה וההשמדה מאידנק

ה- 11בנובמבר
היום החמישי למסע
קבלת שבת בוורשה
גטו ורשה, העיר העתיקה, דז'לנה 34.

ה- 13בנובמבר
היום השישי למסע
טקס רבין
טיקוצ'ין, יער לופוחובה, מחנה ההשמדה מאידנק.

ה- 14בנובמבר
היום השביעי למסע
היום השביעי - ערב פולקלור
היום השביעי - אוסף תמונות שצולם ע"י רן יסוד
בית הקברות היהודי, גורוכוב, גורה-קלוואריה, בית היתומים של יאנוש קורצ'אק.

ה- 15בנובמבר
היום השמיני - מסלול הגבורה טקס סיום החזרה הביתה

סרט וידאו 1

דבר מנהלת המשלחת לפולין

המסע לפולין

מידי שנה יוצאת משלחת של בני נוער ל"מסע שורשים" בעקבות השואה, מסע אל נבכי נפש האדם, אל הקודים ודפוסי ההתנהגות של החברה והאנושות, מסע אל העבר כדי להתמודד טוב יותר עם ההווה והעתיד.
המסע דורש הכנה מדוקדקת, והאתגר בו הוא לא ביכולת לכבוש יעד, אלא ביכולת לחשוב, להתבונן, להבין ובעיקר להפנים.
בימים אלה החלו ההכנות למסע, בשיתוף צוות המחנכים וצוות מדריכים מחברת "המעורר". מדריכי "המעורר" מלווים את הקבוצות לאורך התהליך כולו מתחילת ההכנה דרך המסע בפולין ועד למפגשים המסכמים את התהליך בארץ.
ההכנה למסע היא מבצע מורכב מאוד, הן מבחינה ארגונית והן מבחינה רגשית.
מטרת ההכנה למסע היא להביא לידי כך שביקור תלמידינו בפולין יהיה לא רק מסע של זיכרון והזדהות, אלא, ובעיקר מסע של חשיבה עצמית, התבוננות פנימית, הרחבת הראייה התרבותית האוניברסלית וההתעמקות בזהותנו היהודית. תוכנית ההכנה מיועדת לעורר שאלות מהותיות על תפיסת השואה במובן האנושי והאוניברסלי, היהודי והישראלי תוך כדי דיון מעמיק במכלול התהליכים ההיסטוריים, החברתיים והכלכליים שהתרחשו באירופה.

פעילות ההכנה תתקיים בהתאם לדרישות משרד החינוך. המפגשים כוללים סדנאות, דיונים, הרצאות, סרטים, הצגות ופעילויות שונות נוספות. כל אחת מהפעילויות מהווה חלק חשוב בהכנה ומתבצעת תוך כדי ניתוח ועיבוד תהליכים רגשיים רציונליים, אישיים וקבוצתיים, גלויים וסמויים אצל כל אחד מהמשתתפים, מתוך כוונה לאפשר להם להבין ולפרש את תוכני הסדנאות והפעילויות השונות באופן אסוציאטיבי על פי ניסיון חייהם והשקפת עולמם.
עם החזרה לארץ נפעיל גם מערך תמיכה, שתפקידו לאפשר לתלמיד חזרה מדורגת לשגרה, תוך כדי עיבוד החוויות המאוד משמעותיות שהתלמיד חווה.
אתר האינטרנט של ביה"ס יאפשר למסור מידע לתלמידים ולהורים בתום המסע. אנו נתעד את המסע במלל ובתמונות, ונעבד את החוויה הרגשית באמצעות הפורום, תוך כדי פריצת גבולות המקום והזמן.
בפורום יהיו שותפים גם מדריכי המשלחת, שאינם מצוות ביה"ס, והתלמיד יוכל להפנות אליהם שאלות בדרך בלתי אמצעית, ואף להמשיך לשמור עמם על קשר בתום המסע.

בברכה,
    אלה פוקס     מנהלת המשלחת לפולין.


יומן מסע

קטעי יומן של התלמידים

הסיפור שלי- שיר-לי ליכטמן, יב 1
13.11.05
"למה יאנוש קורצ'אק היה צריך לגור רחוק כל-כך?" שאלה אחת הבנות במהלך הנסיעה.
"אנחנו לא נוסעים לבית היתומים" הסביר לה המדריך, "אנחנו נוסעים לגורה-קלוואריה" - "אה... טוב, זה עוד רחוק?".
אני מתעלמת, היא לא יודעת מה החשיבות של המקום הזה בשבילי, כמה חשוב לי באופן אישי לבקר בגור.

בתום הנסיעה עצרנו מול בניין לבנים שנראה די ישן. ניתן היה להבחין במגן דוד, בעצם שניים – אחד על כל דלת. קפאתי לרגע – זה בדיוק כמו בתמונות שסבתא צילמה כשהיא נסעה לפולין.
"מה, אז הביאו אותנו לראות עוד בית כנסת?", מישהי הייתה חייבת לפלוט איזו אמירה שתגרור אחריה התייחסות של השאר.
עניתי לה נעלבת אך מלאת גאווה כי זהו לא בית כנסת, זה ביתו של הרבי מגור, שם נהגו להיאסף חסידי העיירה ולהקשיב לדרשותיו. (אני לא חושבת שזה גרם לה לשנות את דעתה.)
"מאיפה את יודעת את כל זה?" התעניין אחר.
"אביה של סבתי גר כאן לפני המלחמה" עניתי.
"אה.. מגניב" הוא השיב.
ירדנו מהאוטובוס. הספקתי לצלם את בית המדרש שניות מעטות לפני שהחשיך לחלוטין. עם כניסתי נפעמתי למראה העמודים המיתמרים מעלה, אותם עמודים עליהם נהגו סבי ושאר חסידי העיירה לטפס כדי לשמוע את דרשת הרבי טוב יותר.
צילמתי כל מילימטר, הרגשתי וידעתי שאני חייבת. אני אשוב הביתה עם תמונות מהעיירה של סבא.
בעיקר התמונות הן לסבתא, אני יודעת כמה זה חשוב לה. המדריכים, רותי ורועי, כינסו אותנו מחוץ לבית הרב. את ההדרכה על המקום לא רציתי לפספס, היה לי חשוב לשמוע מה אחרים יודעים וכיצד הם מתייחסים לעיירה.
כמובן שלא הספקתי לשמוע – הקב"ט הבטיח וקיים: בליווי מכובד (ניסים סער, איציק מרקל ומדריך פולני)
יצאתי לכיוון בית משפחת ציקרט ברחוב SWIERCZEWSKIEGO 15/17. במהרה התברר כי שם הרחוב שוּנה וכי הוא נמצא במרחק שני רחובות בלבד מבית המדרש.
בדרכנו סיפר איציק כי הוא נוהג ללוות תלמידים רבים המבקשים לראות את בתי המשפחות שלהם.
הוא סיפר שכבר חווה בעבר כמה סיפורים מרגשים של תלמידים ומורים שביקרו בבתי המשפחות.
אני חשבתי לעצמי שחבל שהקב"ט התעקש שאלך לראות את הבית. אולי היה עדיף לו רק היינו עוברים על פני המקום באוטובוס, כמו שסבתא עשתה כשהייתה פה לפני 8 שנים. היה לי ברור שאין כאן כל סיפור מרגש, וודאי לא סיפור שידמה לאותם סיפורים שהזכיר איציק.
אני הולכת לראות לבנים, לבנים שלא משאירות כל זיכרון ועדות לכך שמישהו מבני משפחתי חי כאן בעבר.

הגענו, ולפנינו ניצב בניין דירות בן 3 קומות. בחזית ישנה מרפסת. פתח הכניסה הראשי,
המשותף לארבעת הבניינים שמספרם בין 15 ל-19 הוביל אותנו בחשיכה לצדו האחורי של הבניין, משהו כמו חצר פנימית המשותפת למספר בתים.
מצאנו את הכניסה לבניין 15/17. ניסים לא הפסיק לצלם אותי, ממש ליד כל מרצפת בבניין. איציק שאל אם אני יודעת את מיקומה של הדירה.
מכיוון שלא ידעתי החלטנו שנתחיל לחפש. כשהגענו לקומה השלישית מצא הוא על אחד המשקופים סדק. השערתו הייתה כי זהו סימן למזוזה שנתלתה שם בעבר. לי זה לא היה נראה הגיוני.
דלת העץ נראתה חדשה יחסית, והסדק היה נראה מקרי לגמרי.

בדרך חזרה לבית המדרש סיפרתי לניסים שרותי ביקשה ממני לספר לכל הקבוצה אודות סבא וחייו בגור.
אמרתי לו כי אני לא בטוחה שאני רוצה לספר, וכי אני יודעת ששאר חברי הקבוצה לא יתעניינו ואולי אף לא יקשיבו.
הוא סיפר לי כי עם אחת המשלחות אותן ליווה יצא איש עדות, אביו של אחד התלמידים. המשלחת כולה יצאה באחד הערבים לארוחה במסעדה.
התלמידים התנתקו לחלוטין ממה שעבר עליהם בבוקר אותו היום, והיה לו ברור שסיפור עדות, או כל דבר שיזכיר להם את מה שעברו בבוקר הוא הדבר האחרון שהם רוצים לשמוע.
איש העדות החל מספר את אשר עבר עליו בתקופת השואה. במשך כשעה ורבע ישבו התלמידים כשהם מרותקים לכל מילה ומילה מדבריו.
ניסים הסביר לי כי כאשר שומעים את הסיפור ממקור אותנטי הוא מושך אליו את המאזינים. אמנם אני לא מקור ראשון, אך הקשר האישי שלי לסיפור הוא זה שימשוך אליו את השומעים.
נמלאתי שמחה והחלטתי שאני אספר את הסיפור. בנוסף, לא ידעתי הרבה, כל שהתכוונתי לספר היה מתוך דברים מעטים שזכרתי.
אם הייתי יודעת על כך מוקדם יותר, ודאי הייתי מכינה משהו מבעוד מועד. הגעתי חזרה לקבוצה, וסיפרתי את מה שידעתי:
בזמן שדיברתי כבר גערו בנו שאנחנו מאחרים. המשכתי בכל זאת לספר את הסיפור, למרות שידעתי שלא כולם מקשיבים. בסוף דברי ניגשה דנה וחיבקה אותי. אסף אמר שהיה מרגש.
הייתה זו הרגשה טובה לדעת שיש מי שהקשיבו והתרגשו. מאוחר יותר אמרה רותי במלון: "השיא היה כשדיברת, סיפרת על סבא, ריגשת את כולם.
מי היה מאמין שזה היה רק תחילתו של מה שעוד צפוי לך?". אני מסכימה עם כל אחת ממילותיה של רותי.
לא יכולתי לנחש כי כך יסתיים מסעי לפולין. נכנסנו לבית המדרש, שם החלה כבר פעילות משותפת של שאר הקבוצות.
אילן אמר משהו וגילי הקריא קטע. נאמר לנו כי ישנו כאן אדם, אברהם (אברום) פרייס שמו.
הוא אחד משני האנשים היחידים, תושבי העיירה, ששרדו את השואה. הוא סיפר על עצמו, על מה שעבר בשואה ועל העיירה שתושביה החסידים נשלחו להשמדה.
בתקופת המלחמה החביאה אותו משפחה נוצרית בביתם. כיום הוא נשוי לבת המשפחה, המסרבת לכך שיגיע לארץ.
ניסיתי להקשיב, אך תוך כדי דבריו לחשה לי רעות: "נו, אז את הולכת לשאול אותו אם הוא הכיר את סבא שלך?". "אולי...", עניתי. הייתי בטוחה שהוא לבטח אינו מכיר את סבא.
הוא נראה אדם צעיר.
סבי, לו חי היום, צריך היה להיות היום לפחות בן 90 שנה. נגמרו התירוצים. הוא המשיך בסיפור וציין כי הוא בן 90.
מאותו הרגע האמנתי שיש סיכוי. ניתן לנו מעט זמן לשאול אותו שאלות. התביישתי לשאול בפומבי. אם הוא לא מכיר את סבא, אני ארגיש לא נעים.
לעומת זאת, אם הוא כן הכיר... אני לא אדע מה לעשות. רעות בכל זאת דחקה בי שאשאל. הצבעתי. אחד אחר אחד שאלו התלמידים שאלות.
"שאלה אחרונה" קרא גילי. סימנתי לו בידי כי שאלתי חשובה מאוד.
הוא לא שם לב לכך. מישהו אחר קיבל את רשות הדיבור. בלי לחשוב יותר מדי לקחה אותי רעות למרכז הבמה שם עמדו הוא ושרה, שתרגמה את דבריו מיידיש.
רעות ביקשה משרה שתסביר לו מה אני רוצה לשאול. הוא שאל לשם המשפחה.
"ציקרט", עניתי.
הוא הזכיר כי בני המשפחה עבדו בברזל, אך לא יכולתי לאמת, כי לא ידעתי יותר מדי.
הוא הזכיר את שמו של סבא "מנדל" (עניתי לו "כן, מנחם") והוסיף כי אני דומה לו. הוא המשיך וציין את שמם של שאר האחים ואת שמה של אמם.
הראיתי לו את כתובת הבית וראיתי שגם הוא מתרגש. הוא סיפר כי סבא היה בתנועה הציונית, עלה לישראל ועסק בצבעות.
בדיוק, הכל נכון, הכל מדויק. הוא הכיר את סבא שלי.
רן מיהר לשאול אותי אם יש לי קרובי משפחה שדוברים יידיש. "סבתא יודעת קצת",
ואז חשבתי על זה שאולי יהיה לה קשה לדבר, רק לפני שנים מעטות למדה את השפה.
לא היה זמן להרהר. רן חייג לסבתא.
הוא אמר שהקו תפוס - שיחה ממתינה. זהו, בעצם כאן זה נגמר, חשבתי לעצמי. סבתא לעולם אינה עונה לשיחות ממתינות.
צלצלתי הביתה בכדי שינסו להשיג את סבתא ולבקש ממנה שתענה לטלפון.
בתום השיחה שאלתי את רן אם אני יכולה לחייג שוב לסבתא (אחרי הכל השיחות הן על חשבון בית הספר).
"כמובן, את צריכה בכלל לשאול? צלצלי מהר!". אילן מיהר להוסיף בצחוק: "כשנגיע למלון, תחזירי לנו את הכסף".
בינתיים, ראיתי אנשים הולכים ויוצאים מבית המדרש (כאשר ביצעתי את שיחות הטלפון יצאתי החוצה, בשביל שיהיה שקט).
סבתא ענתה.
ניסיתי להסביר לה מה בדיוק קורה, אבל הבכי בלע את המלים. נכנסתי חזרה לבית המדרש.
חצי מתלמידי המשלחת וכמעט כל המורים והמדריכים עדיין עמדו שם.
הרעש היה נוראי. תוך שניות השתיקו את כולם והגשתי את הטלפון לאברהם.
יידיש אני לא יודעת, ומלים מעטות שכן הבנתי לא תרמו הרבה.
הפסקתי להקשיב, הבכי היה עצום. הנחתי את ראשי על כתפה של רעות ובכיתי.
שרה תרגמה לי חלק מהשיחה. הוא אמר שישנה אצלו תמונה כלשהי שאותה הוא ירצה לתת לי.
הדמעות לא הפסיקו. נעמדנו זה ליד זה.
המצלמות נשלפו והפלאשים סנוורו. למרות שכמעט כולם לא באמת הבינו מה קרה שם באותם דקות, הייתה תחושה מיוחדת.
נתתי לאברום את כתובתה של סבתא והוא נתן לי את כתובתו שלו.
מישהו מהנוכחים צחק, אמר שזה נראה כמו חתימה על כתובה וביקש עדים.
עליתי חזרה לאוטובוס עם דמעות בעיניים. כולם סביבי הקיפוני וביקשו לדעתם על מה שקרה ועל סבא.
סיפרתי כל מה שידעתי, כל מה שיכולתי לספר.
הכל היה מבולגן, אבל הקשיבו. עכשיו הבנתי למה ניסים התכוון. ידעתי שהם מקשיבים כי הם רוצים לשמוע.
כשחזרנו למלון לא ממש רציתי לרדת לארוחת הערב, אבל ירדתי.
שאלתי את עמוס כמדי יום אם הוא כבר העתיק את התמונות ממצלמתו למחשב.
הוא אמר שכן ושכולן כבר נמצאות באתר בית הספר.
"ביום כזה הייתי חייב להעלות אותן כמה שיותר מהר". דיברנו מעט על מה שהיה היום. הוא אמר שרבקה צובל סיכמה זאת בצורה הטובה ביותר:
"זו הייתה חוויה אישית של שיר-לי. היא פגשה אדם שנתן משמעות שונה למסע הזה בשבילה. בנוסף, הייתה זו חוויה לכולם – הסיפורים האנושיים שמעבר ללבנים ולסיפורים הכתובים.".

איני יודעת עדיין כיצד זה ימשך.
אני מחכה ומצפה לשוב לארץ ולשמוע יותר מסבתא.
אני כרגע עדיין לא קולטת את ההשפעה של זה, אך בטוח שיש כזו.
בערב דיברתי עם אמא. היא אמרה שזה הגורל.
הגורל שלי, נינתו הבכורה של סבא, למצוא בפולין אדם שהכיר אותו. לגרום אושר לכל המשפחה.

איזה מזל שיש לי גורל כזה...

שיר-לי ליכטמן
המסע לפולין

רשמים ממאידנק- היום החמישי (11.11.05)

אדם גולדמן
"אנחנו יורדים בירידה די מתונה וצרה, ומיד בתומה מתחילים לעלות בעלייה תלולה ביותר שלא ניתן
לראות מה יש אחריה. סיימנו את העלייה, אנחנו נמצאים מול מצבה ענקית, מאיימת, המקנה לנו את
התחושה – עד כמה אנו קטנים לעומת עוצמת המקום הזה.
זוהי הכניסה למחנה העבודה וההשמדה – מאידנק.
מחנה מאידנק מתפרס על שטחים רחבים ביותר, וכל השטח הזה הוא רק כשמינית מתכנונו המקורי של
המחנה. במחנה נמצאים אנשים מכ- 54 מדינות שונות. עקב עובדות אלה ניתן להסיק את המסקנות החשובות ביותר בנוגע לאידאולוגיה הנאצית – ההשמדה לא תיפסק עם הכחדת העם היהודי, הסלאבי או
כל עם אחר. ההשמדה והרוע טבועים ביסוד האידאולוגיה הנאצית ולא ייפסקו לעולם. מכיוון שמחנה מאידנק תוכנן להתפרש על שטחים כה עצומים ניתן לראות שכבר בשלב זה הנאצים מתכננים השמד עמים נוספים מלבד היהודים.
השלטון הנאצי מוביל למצב של השמדה עצמית. בכל שלב ושלב ישאפו הנאצים להשמדה של רבים יותר,
ולבסוף תגיע ההשמדה לתוך ה'גזע' הארי. "

יעל שפיר

"הביקור במאידנק היה ללא ספק אחת החוויות המשמעותיות ביותר במסע הזה. לראות את המשרפות,
את גז הציקלון-B שממשיך עוד היום לכלות את הקירות ומותיר עליהם כתמים כחולים.
כשנכנסנו למאידנק סיפרו לנו על ילדה (הלינה בירנבאום) שהגיעה לשם ועברה את הסלקציה, אבל אמא
שלה לא... היו לי דמעות בעיניים כששמעתי את זה. מה שהכי שבר אותי, באמת שבר אותי, היה הטקס. שתי בנות מהשכבה שרו את השיר "אמא", שיר עצוב ומרגש. כאן נפרץ המחסום והתחילו הדמעות. רק
המחשבה על לאבד את אמא... אני אפילו לא מסוגלת לדמיין את זה, אני לא רוצה לדמיין. אמא שלי היא האדם שהכי מבין אותי והכי קרוב אליי בעולם כולו. אני לא יכולה לדמיין את החיים שלי בלעדיה (ואני מקווה שגם לא אצטרך). כשהלכנו שם במאידנק עם חולצת המסע שלנו ודגל ישראל. הרגשתי גאווה עצומה. בני עמנו עברו את
הזוועות האלה, ובכל זאת אנחנו פה – זה לא הצליח! זה העניק לי תחושה טובה... נתן משמעות נוספת למסע..."


רשמים בעקבות היום הרביעי (10.11.05)

אסף רמון
"[...] אתמול היה יום מיוחד, וגם היום אני מצפה לאותה הרגשה. אתמול באושוויץ לא הפסקתי לחשוב על המזל
שהיה לסבתא שלי ולאמה. תודות למזל זה אני בחיים. סבתי ואמה חיו בוורשה עד למלחמה ואז
הועברו למחנה העבודה פלאשוב, שאליו נגיע בעוד כמה דקות. הן עבדו שם יחד עם עוד אלפי יהודים,
בעיקר מקרקוב וגם מהונגריה, במתפרה שיצרה מדים לצבא הגרמני. לאחר שנודע שהמחנה הולך
להיסגר, סבתי ואמה לא ידעו מה יהיה גורלן בשניות, דקות, שעות ובימים שיגיעו. כל האסירים הועברו
למחנות השמדה שונים, הן הועברו לאושוויץ. הם עברו שם את כל התהליכים ה"נורמליים" המחנה: הן
גולחו, הופשטו, נשטפו במים מזוהמים, וניתנה להן ה"תלבושת" האחידה של המחנה. עברו ימים, ועוד ימים
והן הצליחו לשרוד קצת ועוד קצת. עם הזמן והתנאים הנוראים אמה של סבתי חלתה בטיפוס חזקה
והעברה ל"בית החולים" של אושוויץ. היא "טופלה" שם על-ידי הרופאה היהודיה. סבתי לא הסכימה לעזוב
את אימה והתעקשה להישאר עמה בבית החולים. הרופאה לא רצתה לתת לה לחיות בבית החולים כי
חששה שגם היא תחלה בטיפוס. סבתי המשיכה להתעקש ולא ויתרה. בסופו של דבר הרופאה הסכימה,
ורשמה בטופס של סבתא שגם היא חולה בטיפוס. ברגע זה סבתא עוד לא ידעה שזה הציל אותה. סוף
המלחמה כבר היה קרוב, הגרמנים הבינו זאת והחלו מצעידים את אסירי המחנה בצעדות המוות.
הםהוציאו את כולם מהמחנה, אבל לבית החולים הם לא נכנסו. סבתי ואמה נשארו בבית החולים עד
שהרוסים הגיעו והצילו אותן. הביקור באושוויץ היה מסע במקום שבו החיים שלי ושל משפחתי לא היו מתקיימים ללא המזל הגדול של סבתי.
הרגשתי כאילו החיים הם מתנה, מתנה מהרופאה שהסכימה לאפשר לסבתי להישאר, או מהגרמנים שלא
זכרו את בית החולים. עכשיו אנחנו באוטובוס ממשיכים את המסע המיוחד הזה ואת החיים שניתנו לנו."

שי סער
"[...] הדבר החשוב במסע הוא להיות ביחד. כשאנחנו במקום מסוים שצריך לכבד אותו, אז כולם יהיו בשקט
ויקשיבו. אחר-כך, כשהולכים אז כל החברה באוירה טוב ועושים מצב-רוח טוב. [...] אפילו שקר, לא
מרגישים, כולם יחד עושים אווירה חמימה."

עומר סגל
"אם אני כותב ב'יומן הזה' כנראה שהיה פה משהו, כנראה שעבר עלי משהו... כנראה שהרגשתי משהו.
לפני למעלה משישים שנה סבא שלי גר בקרקוב שבפולין – ולפני למעלה משלוש שנים שבא שלי נפטר –
החלטתי שצריך לבקר בבית בו הוא גר, צריך, זה חשוב. היום עמדתי מול הבית שלו, בית גדול, מרשים וישן. אחרי שצילמתי כמה תמונות וצלצלתי בכמה מכפתורי
האינטרקום על-מנת להיכנס, נענה לבקשתי אחד מדיירי הבניין והדלת נפתחה. נתגלה לעיני חדר המדרגות, מדרגות עץ מתפתלות המובילות מעלה – אני מרים את הראש ועוברת בי
צמרמורת: לא כי צריך, לא כי חשוב... בזה הרגע התחלתי להבין. הקשר ביני לבין המסע הזה נעשה לי ברור ומובן מתמיד – אני פה כדי לזכור, כדי להיזכר, כדי להבין איך להגיב
כשמדברים על השואה, להבין מה אני מרגיש. תשובות עדיין אין לי.. אולי יהיו לי עד סוף המסע, אולי לא יהיו לעולם – בכל מקרה, אם אני כותב כאן 'ביומן
הזה', כנראה שהיה פה משהו"


רשמים בעקבות היום השלישי (9.11.05)

דנית לבנת
"[...] הייתי בטוחה שיהיה הרבה יותר קשה ושאני אבכה המון.. וזה פשוט לא קרה! כל הזמן עברה בי מן הרגשה
כזו של פספוס כי זה לא מה שציפיתי לו. ופה אני חייבת לציין שאבא שלי צדק כשאמר לי שאסור לצפות
כדי לא להתאכזב, כי פה באמת התאכזבתי... ציפיתי למשהו שונה!
יש עדיין משהו קטן שאני לא מבינה... איך בכלל הכול התחיל? איך הכול התפתח לדבר כה מזעזע? מחנה
ענקי שכולו נועד רק להשמדה! איך בכלל כזה רעיון יכול להיכנס למוח של בן אדם?! הגרמנים האלה חשבו על כל פרט, וזה פשוט לא יאמן!!
[...] ואז זה הכה בי. חשבתי על הילדים הקטנים שהופרדו מההורים שלהם, האנשים שעליהם סמכו כ החיים –
איך הם יכלו להסתדר בתנאים כאלו?! חשבתי על כל הצרחות והרעש שבטח היו במחנה... ואז התחלתי לבכות – מה הייתי עושה בלי המשפחה שלי? מה הייתי עושה ללא האנשים שאני יכולה לסמוך עליהם כ"כ
ולדעת שיעזרו לי כל הזמן?! אני מתגעגעת אליכם ואוהבת המון!!! [...] הביקור פה מקנה זווית חדשה לראייה על החיים... פתאום מתחילים באמת להעריך את כל מה שיש לך!
פתאום הכל נראה שונה ולא מובן מאליו. לילדים שהיו בגילי בתקופת השואה לא היו אמא ואבא שיחבקו אותם כל הזמן. לא היה להם אח אוהב כמו שיש לי! לא הייתה להם אהבה, לא היה להם כלום."

לירון ארהרדט
"[...] כשנכנסנו לאושוויץ והראו לנו את החפצים השייכים ל-6 מליון היהודים שנרצחו, עברה בי מעין צמרמורת
ובחילה נוראית. אז הבנתי באמת באיזה כמויות של אנשים מדובר. ה-6 מליון הם אנשים, כמוני וכמו
כולנו – ילדים, נשים, גברים. לא עוד מספר ברשימה כפי שהיו בשביל הנאצים. אני בטוחה שאת מה שראיתי ושמעתי היום אני אחקוק עמוק בליבי, ואבטיח לעצמי לא לשכוח לעולם!
הטקס ריגש אותו מאוד במיוחד בגלל שהיה במקום שבו הושמדו יהודים בכל יום, ואנו, למרות הכל, עדיין בחיים
ויש לנו מדינה עצמאית משלנו, צבא וכוח לשנות ולעשות."

יעל
"בהתחלה לא הצלחתי להתחבר לכל המקום ולזוועות שקרו פה, אבל כשהגענו לתא הגזים באושביץ 1,
וראיתי את המשרפות מבפנים התחלתי באמת להבין שלתוך התנור הזה שנראה כמו תנור אפיה, נכנסו
גופות. בבירקנאו כבר עמדו לי דמעות בעיניים כשנכנסנו ל"חדרים" (אם באמת ניתן לקרוא לזה ככה)
וראינו את הדרגשים שהם ישנו עליהם. כל דרגש היה מורכב מ-15 קורות עץ קטנות וישנו עליהם בערך 8
אנשים – בכל אחד. אפילו אני, קטנה, בחיים לא אוכל להידחס לכזה מקום קטן. אני לא מבינה איך
אנשים הצליחו לשרוד כל יום מחדש. אני באמת לא מצליחה לתפוס איך הם לא נשברו.
[...] כשישבנו על פסי הרכבת והסתכלנו אל תוך המחנה הוא נראה נטוש, קר ומפחיד כל-כך. הסתכלתי וחשבתי
על האנשים שנרצחו במקום הזה, אנשים שיכלו לפתח חיים שלמים. זה גורם לי להעריך מאוד את כל האנשים
שאני מכירה ואוהבת"


רשמים בעקבות היום השני (8.11.05)

שרה מירום, מחנכת יב'3
"מצמרר, קשה ובלתי נתפס – ומצד שני הכל כל-כך ירוק...
כך הרגשתי למראה הביתנים, מגדלי השמירה הגדרות והקרימטוריום, ולעומתם דשא ירוק ורענן, ספוג גשם...
ממש כמן שאמר ביאליק: 'השמש זרחה, השיטה פרחה – והשוחט שחט' (בעיר ההריגה). כל הזמן חשבתי שגם הם היו בני-אדם – איך יכול בן אנוש לעולל כך לאדם אחר? למישהו, שלא ראה מעולם,
שלא עשה לו כל עוול. אם זוהי תולדה של חינוך מעוות, אז אנחנו חייבים, בעזרת החינוך, להורות ערכים, מוסר, כדי שלא ישאלונו שוב: 'הזהו אדם?'

סתיו דדון
"[...]סיירנו בביתנים אשר בהם חלונות ראווה ומבעד לכל חלון מוצגות זוועות מחרידות: שלל של משקפי ראיה,

כלי בית (סירים בעיקר), כמות עצומה של זוגות נעליים ואלפי שערות גזורות. אכן היו אלה שערות אנוש. עם
כמה שהתקשיתי להאמין ולעכל, באותו רגע נחרדתי ממראה עיני והבנתי, סוף סוף הבנתי באמת, שאותם
נאצים השתמשו בהרבה מהדימיון הלא שפוי שלהם ושילבו אותו עם כל הרוע והאכזריות שבהם, כדי
ליצור את האימה האפלה הזו – להפוך אדם למעין חפץ, בהמה, או לדבר לא אנושי אחר."


רעות אשכנזי

"[...] זה יום השני, יום די קשה וכבד לכולנו. יום שגרם לי לשאול: האם כל זה קרה? [...] הכל נראה שליו, רגוע, אויר צלול, ולא כמו מקום שבו נרצחו כל-כך הרבה יהודים שלא ידעו לאן פניהם מועדות.
רק כשהגעתי לבירקנאו התחלתי להאמין שזה קרה, ולחשוב איך כל-כך קל להכחיש את השואה. [...] הבנתי משהו אחד - מאוד קל להכחיש את השואה כי זה דבר שנמצא למעלה מתבונתנו. ולכן, צריך תמיד לזכור, להזכיר ולעשות כל שביכולתנו כדי שדבר כזה לא יחזור.
הדבר הכי קשה שערכנו היה הטקס והדלקת נרות הנשמה. בתור אחת ששרה בטקס רעדתי, גם מהקור וגם מעצם העובדה שאני עומדת עכשיו, חיה ונושמת אל מול מקום שהיה לקבר, קבר של אנשים חפים מפשע שכל מה שעו הייתה "בחירתם" להיוולד יהודים.

לא בכיתי, לא ציפיתי לבכות, זה לא מפריע לי כמו לאנשים שמצפים שהביקור באושוויץ-בירקנאו יגרום להם לסערת רגשות, זה לא קרה לי, ואני לא יודעת למה. אולי בגלל העובדה שהכל הוא לא מוחשי וקשה לעיכול. אבל זה כן גרם לי לחשוב על החיים שלי, על המשפחה שלי, על החבריםשלי, שם בבית, בישראל וקצת להעריך אותם ואת העובדה שהם מלווים אותי בזמנים הכי קשים."


מזג אויר

קישורים לאתרי מזג האויר

קטוביץ'
לובלין
ורשה
קרקוב

 

מכתב מנהל בית הספר לתלמידי השכבה היוצאים למסע לפולין

"על דעת עיניי שראו את השכול [...] נדרתי הנדר לזכור את הכול,
לזכור ודבר לא לשכוח [...] קונם אם לבוקר אחזור לסורי, ומאום לא אלמד גם הפעם."
(מתוך "נדר" לאברהם שלונסקי)

תלמידים יקרים,
המסע העומד בפניכם הוא חשוב ומשמעותי.
הדרך שבה עתידים אתם ללכת נושאת בחובה מטען של מראות, של זיכרונות ושל התמודדויות רגשיות וערכיות.
בשירו "נדר" מציע המשורר אברהם שלונסקי להפוך את המסע ואת זיכרונותיו לתהליך של למידה: למידה על תולדות עמנו ומורשתו, על הצורך במעורבות לסילוק עוולה, על פיתוח החוסן האישי התובע לגלות חמלה וסיוע לחלש גם ברגעי מצוקה ושכול.
אני מברך אתכם שבמסע זה תזכו לייצג את העם היהודי ואת מדינת ישראל בכבוד ומתוך תחושת שליחות אמיתית.
צאתכם לשלום ושובכם לשלום!

בברכה,
גיל פרג מנהל בית הספר

מתוך נאומו של עזר ויצמן

"לא קל לי להלך בארץ הזאת ולשמוע את הקולות הצועקים אלי מן האדמה"

שוב אינני היהודי הנודד בדרכי העולם, המהגר ממדינה למדינה, המגורש מגולה לגולה. אבל כל יהודי בכל דור ודור חייב לראות עצמו כאילו היה שם, בדורות ובמקומות ובאירועים שקדמו לו.
לפיכך עודני נודד, אבל לא בדרכים הנידחות של העולם. עתה אני נודד במרחבי הזמן, נע מדור לדור, נוסע בנתיבי הזכרונות. רק מאה וחמישים דורות עברו מעמוד האש של יציאת מצרים ועד עמודי העשן של השואה. ואני שנולדתי מזרעו של אברהם ובארצו של אברהם- הייתי בכולם. הייתי עבד במצרים, וקיבלתי את התורה בהר סיני, ויחד עם יהושע ואליהו עברתי את נהר הירדן. נכנסתי לירושלים עם דוד, וגליתי ממנה עם צדקיהו, ולא שכחתי אותה על נהרות בבל, ובשוב אדוני את שיבת ציון, חלמתי בין בוני חומתה. לחמתי ברומאים וגורשתי מספרד, והועליתי על המוקד במגנצא, ולמדתי תורה בתימן, ושכלתי את משפחתי בקישינב, ונשרפתי בטרבלינקה ומרדתי בוורשה ועליתי לארץ ישראל, היא ארצי שממנה גליתי ובה נולדתי וממנה אני בא ואליה אשוב.
נע ונד אנוכי.
בתרמיל הזכרונות שעל כתפי ובמקל תקוותי בידי אני ניצב בצומת הזמנים הגדול של סוף המאה ה-20.

יודע אני מהיכן אני בא, ומתוך תקווה וחרדה אני מבקש לדעת לאן אני הולך.

מתוך נאומו של הנשיא עזר וייצמן בפני הבונדסטאג הגרמני 16/1/1996

קטעי וידאו מהמסע

קטעי וידאו מהמסע

היום השביעי- קטע מרגש במיוחד: תיעוד שיחת פלאפון בין יהודי קשיש מהעיר גור אשר שרד את השואה והכיר את הסבא- רבא של של תלמידה מהמשלח

ישיבת הרבי מגור

קבלת שבת בבית המלון

קטע מהטקס במיידנק

קטע מהרחוב בלובלין

רשימת התלמידים היוצאים לפולין

אוטובוס מס' 1



קבוצה מס' 1

שם המורה המלווה: היידי גרינברג
שם המדריך: רועי ברק
כיתה שם התלמיד/ה
י"ב 1 גולדמן אדם
י"ב 1 לבנשטיין עמית
י"ב 1 רמון אסף
י"ב 1 גרינברג זיו
י"ב 7 בראון חמוטל
י"ב 3 נעמן דניאל
י"ב 11 נדב עדי
י"ב 3 דשבסקי מירב
י"ב 12 אברון מורן
י"ב 8 ביאנקו דניאל
י"ב 8 ארהרדט לירון
י"ב 8 קוסוביץ ליאת
י"ב 12 זלצמן שחר
י"ב 9 מקמל תום
י"ב 9 הרניק רון
י"ב 11 ימניק אלדד
י"ב 1 סהר סיגל
י"ב 1 הופמן מישל
י"ב 1 פרידמן גל
י"ב 6 שפיר יעל
י"ב 5 דננברג דבורה
י"ב 5 אלנסקי מרינה
י"ב 3 אביסרור ספיר


קבוצה מס' 2


שם המלווה: עומר וייסבלום
שם המדריכה: רותי פאוסט

כיתה שם התלמיד/ה
י"ב 1 בן זקן דורין
י"ב 1 חורי נופר
י"ב 1 ליבנת דנית
י"ב 1 ליכטמן שיר-לי
י"ב 2 עפרוני יונתן
י"ב 3 אורלובסקי מאיה
י"ב 3 גבר יובל
י"ב 5 סוירי גיא
י"ב 6 עמית ניצן
י"ב 6 פרידמן דנה
י"ב 7 בורנשטיין דנה
י"ב 7 זיבל מור
י"ב 7 זיו מרינה
י"ב 7 שלו שלי
י"ב 7 שפירא דניאל
י"ב 8 בוטנרו דנה
י"ב 8 גולדשטיין אורטל
י"ב 8 גלובנסקי ניקיטה
י"ב 9 אשכנזי רעות


אוטובוס מס' 2



קבוצה מס' 3


שם המלווה: שרה מירום
שם המדריכה: נטע שלי

כיתה שם התלמיד/ה
י"ב 3 יוחה-פז ליטל
י"ב 9 זרחיה גיל
י"ב 3 פטרושקה נילי
י"ב 3 אלשקובסקי יעל
י"ב 2 אורנבך רן
י"ב 2 חרפק גיל
י"ב 1 וינדר אלעד
י"ב 1 ברזילי גל
י"ב 9 ארמוני עדי
י"ב 3 בלנק מאיה
י"ב 6 סיון נוי
י"ב11 שטיינר שיר
י"ב 6 בן ארצי נועה
י"ב 8 טיכו עדי
י"ב 3 בן יהודה אוהד
י"ב 3 ארפי שגיא
י"ב 8 סער שי
י"ב 8 הררי חן
י"ב 3 בלאושטיין רחל
י"ב 3 שן טליה


קבוצה מס' 4

שם המלווה: תמי ברנע
מדריך: אורי מייזלמן

כיתה שם התלמיד/ה
י"ב 2 ישראל אלון
י"ב 2 סגל עומר
י"ב 2 רביב דור
י"ב 11 מליניאק קורן
י"ב 9 מגן דוד נועה
י"ב 9 דרויש אורטל
י"ב 5 צימרמן ספיר
י"ב 2 מרגלית דפנה
י"ב 4 קוט עדי
י"ב 7 ארבל לירון
י"ב 11 גבע עינת
י"ב 2 ממן נטע
י"ב 6 סמרה שני
י"ב 2 לסקר עדי
י"ב 2 קריינר הילה
י"ב 2 כספי עדי
י"ב 8 דדון סתיו
י"ב 5 בריל גלי
י"ב 7 צחור אפרת


אוטובוס מס' 3



קבוצה מס' 5


שם המלווה: טליה גבאי + ניסים סער
שם המדריך: גילי יני

כיתה שם התלמיד/ה
י"ב 4 יחיא קרן
י"ב 4 יעקובוביץ נטע-לי
י"ב 2 פלגי דוד
י"ב 2 קוטלר תום
י"ב 1 הרטשטיין אלעד
י"ב 1 קירון גיא
י"ב 2 לנדמן טל
י"ב 3 שושן פרי
י"ב 4 רביב שי
י"ב 4 האושנר גילי
י"ב 6 שמש תומר
י"ב 2 אריאלי רן
י"ב 5 קוך ירדן
י"ב 3 בלכר רעות
י"ב 2 שם טוב גל
י"ב 2 חי גלעד
י"ב 2 ילוב עידן
י"ב 10 רביב נטע
י"ב 10 כחלון רויטל
י"ב 9 בראל טלי
י"ב 9 פיגנבויים טל
י"ב 9 אביב אירית
י"ב 9 קרמר חן


אוטובוס מס' 4



קבוצה מס' 6


שם המלווה: רן יסוד
מדריכה: חן קרן

כיתה שם התלמיד/ה
י"ב 4 זולטי טל
י"ב 4 מירון שחר
י"ב 4 נוביץ ארן
י"ב 7 בן ברוך מיכל
י"ב 12 גור גיל-לי
י"ב 6 חכמון אבי
י"ב 1 קמינר דין
י"ב 9 טורג'מן רועי
י"ב 8 שיטרית עמית
י"ב 4 פלג רעות
י"ב 7 מלכה שני
י"ב 12 אמיגה ליאת
י"ב 9 שופאן נירית
י"ב 7 רובננקו אמיר
י"ב 8 מורג חן
י"ב 7 מורג ניצן
י"ב 5 רובין שלי
י"ב 5 מימון ליהיא


קבוצה מס' 7

שם המלווה: אילן בן זאב
מדריכה: ליאת רובינשטיין

כיתה שם התלמיד/ה
י"ב 10 טולקובסקי ניר
י"ב 10 ידלין דור
י"ב 10 כהן גל
י"ב 10 תום בן אמו
י"ב 10 רון יונתן
י"ב 10 שחר אסף
י"ב 13 ברוש טל
י"ב 10 פרימר גל
י"ב 10 בן דרור מור
י"ב 10 חמצני דנה
י"ב 10 גלברג חן
י"ב 10 אינשטיין רוני
י"ב 10 נחמן שרי
י"ב 9 מגידוב דפנה
י"ב 10 וינשטוק רעות
י"ב 4 זקש שי
י"ב 4 פרידריך שרון
י"ב 10 פולאק נעמי
י"ב 10 אבניאל מיכל
י"ב 8 תמרין לי
י"ב 10 עמר ספיר


אוטובוס מס' 5



קבוצה מס' 8

שם המלווה: איריס גני
מדריך: אסף שמר

כיתה שם התלמיד/ה
י"ב 4 גרנות נועה
י"ב 7 ברזילי אדוה
י"ב 11 פז דנה
י"ב 9 גרו הילה
י"ב 4 מרטינוביץ נועה
י"ב 6 ויסמן דניאל
י"ב 1 ורדי עילית
י"ב 4 משעל גיל
י"ב 4 רובינשטיין גיא
י"ב 4 גילורד נדב
י"ב 4 שובה אורן
י"ב 4 אבוטבול זוהרה
י"ב 4 זיסמן הילה
י"ב 4 טל ענבל
י"ב 4 אביב טלי
י"ב 7 קאופמן אורי
י"ב 2 בראודה גיא
י"ב 4 חרפק אריאל
י"ב 1 זילברבג איתי
י"ב 4 לגזיאל זוהר
י"ב 6 עומר מאיה
י"ב 6 קוטאי הילה
י"ב 8 עזרא מורן


קבוצה מס' 9


שם המלווה: לימור רוט
שם המדריך: אייל מאוטנר

כיתה שם התלמיד/ה
י"ב 12 ששון גילי
י"ב 11 שניטמן חן
י"ב 11 גבאי מאיה
י"ב 12 אסור מור
י"ב 6 גודארד שיר
י"ב 6 אהרוני אופיר
י"ב 4 פאר עומר
י"ב 2 רווח ירון
י"ב 1 אורבנו דניאל
י,ב 1 פדלון אלעד
י"ב 3 נח רינת
י"ב 11 עבודי חן
י"ב 11 נמרודי אושרי
י"ב 11 לב-רון ליאור
י"ב 9 יהודה מור
י"ב 5 גרון שי
י"ב 5 ארליך גיא
י"ב 5 פיגנבויים אסף
י"ב 2 פרי מתן

רשימת מלווי המשלחת לפולין

ראש המשלחת - אלה פוקס
סגן מנהל ביה"ס - איציק תורג'מן
נציג תקשוב - עמוס שאול
יועצת ביה"ס - רבקה צובל
מנהלן - מרקל איציק

צוות המחנכים:
רן יסוד ,היידי גרינברג, שרה מירום, טליה גבאי, עומר וייסבלום, אילן בן זאב, ניסים סער, איריס גני, לימור רוט, תמי ברנע.

סגל מדריכי "המעורר"
רועי ברק, גילי ינאי , נטע שלי , רותי פאוסט, אורי מייזלמן , חן קרן , אסף שמר, איל מאוטנר, ליאת רובינשטיין.

מלווים נוספים
רופאה – פולאק אנדריאה , חובשת – תמי פייפר, מנהלן מטעם החברה - אוגנייה ,קב"ט לכל אוטובוס, מדריכים פולניים.

רשימת ציוד אישי ליוצאי המסע לפולין

ארנק מוסתר צמוד לגוף
דרכון בעל תוקף
כרטיס טיסה
כתובת טלפונים של המלונות

מסמכים אלה חייבים להיות על הגוף 24 שעות ביממה.

דמי כיס – לבזבוזים ולקניות לא יותר מ 100$. יש לקחת שטרות קטנים(המטבע בפולין הוא זלוטי)
תיק גב קטן (עולה אתכם למטוס) תיק זה נמצא אתכם כל הזמן
את המזוודה תוכלו לפתוח רק בפולין בערב במלון. לכן, חשוב שהציוד ההכרחי יהיה אתכם ביום הראשון.
זוג גרביים
סט ביגוד – חולצה ומכנסיים
כפפות, צעיף, כובע צמר
מעיל מחמם עבה ועמיד בגשם חובה
מטריה מתקפלת – חובה
מצלמה (אם רוצים)
לבנים - כיפה
תרופות (במידה והנך משתמש בתרופות קבועות)
פנס כיס
לבנות – ציוד להיגיינה אישית
כלי כתיבה
יומן מסע אישי – תקבלו מתנה מביה"ס בשדה תעופה.

כסף ודברי ערך
כסף זר – יוצאים מהארץ עם דולרים או יורו ומחליפים בפולין לזלוטי.
ההחלפה תתבצע במקום מסודר ומרוכז ולא ברחוב. מומלץ, לא לשאת דברי ערך מזהב בזמן המסע(עגילים, צמידים וכו')
במכס הפולני עליכם להצהיר על כל דבר ערך שברשותכם.

בפולין קר מאוד. יש להצטייד בבגדים חמים כאשר עקרון "ההתקלפות" יפעל באותן שעות שנהיה בחללים סגורים וחמים.
אין לבוא עם בגדים/תיקים שעליהם כתובת בעברית.
מזוודה אחת בלבד
מכנסיים ארוכים
חולצות ארוכות + טי שרט (אחד לכל יום)
לבנים לכל יום
נעלי הליכה נוחות ועוד זוג להחלפה (עמידות לגשם ולבוץ) – יש אפשרות לשלג
כפכפים למקלחת
סוודר
סווצ'ר של המשלחת
מעיל עבה ועמיד בגשם – חובה
גרביים לכל יום (רצוי גם גרבי צמר)
גופיות חמות
משקפי שמש
גטקס
חולצה לבנה לקבלת שבת
כלי רחצה
נייר טואלט
שעון מעורר
4 נרות נשמה + רשימת שמות הנספים
פילים למצלמה (קשה להשיג בפולין להביא מהארץ)
פוליסת ביטוח רפואי
צילום דרכון (במקרה של אובדן)
בטריות/מטען
רצוי להביא גם בגדים קלים היות ובאוטובוס ובמלונות יש חימום
סווצ'ר משלחת לובשים בהוראת ראש המשלחת בלבד.

תאור האתרים בהם נבקר

טרבלינקה


מחנה טרבלינקה היה אחד משלושת מחנות המוות שהוקמו במסגרת "מבצע ריינהרד", שמטרתו היתה חיסולה הסופי של יהודות פולין. שני המחנות האחרים היו בלז'ץ וסוביבור. במחנות אלה לא נערכה סלקציה. הכשירים לעבודה לא הופרדו מן האחרים – כולם נידונו למוות.
המקום ליד כפר קטן בשם טרבלינקה, סמוך לעיירה מלקיניה, שהיא צומת מרכזי של מסילות ברזל על הדרך מוורשה לביאליסטוק. המחנה נבנה בלבו של יער והיה מוסתר היטב. בנייתו הושלמה ביולי 1942, באותו קיץ שבו החלו הגירושים הגדולים מגטו וורשה ומגטאות אחרים ברחבי פולין. הגרמנים הסוו היטב את המחנה. שלוחת הסילה, שהובילה אל תוך היער, הגיעה ל"תחנת רכב רגילה". לא היה אפשר לחשוד שמאחורי החזית, התמימה כל כך למראה, נמצא התופת.
המחנה חולק לשני חלקים. המחנה התחתון אליו הגיעו הרכבות. שם הופשטו מבגדיהם וחפציהם נלקחו מהם. בצד עמדה "מרפאה" וגדל הצלב האדום התנוסס מעליה. לשם נשלחו חולים וזקנים ל"טיפול". מעבר לדתלת המרפאה היה בור גדול וכל הנכס נורה בעורפו ונפל אל הבור. האחרים נדחפו לשביל צר המוסתר משני צידיו בגדרות ובענפי עצים. שם עמדו תאי הגזים, שהופעלו בידי האוקראינים שפעלו בשירות הנאצים. בדרך לתאי הגזים נלקחו מהקורבנות טבעות זהב. עם כניסתם לתאים, נגזזו שערות ראשן של הנשים. לאחר מכן הופעל מנוע טנק רוסי ישן, והגז חדר פנימה. כעבר חצי שעה הכל הסתיים. התאים נפתחו, ואסירים יהודיים – זונדרקומנדו העבירו את הגוויות לבורות ענק ושם נקבו.
במשך החודשים יולי 1942 – אוגוסט 1943 נרצחו במחנה מעל 850,000 יהודים, ובהם 300,000 יהודי ורשה, יהודים מערים ועיירות ברחבי פולין וגם מארצות אחרות.

אושוויץ - בירקנאו


אושוויץ היה מחנה הריכוז וההשמדה הגדול ביותר שהקימו הנאצים. בראשו פיקד רודולף הס. המחנה הוקם כ-60 ק"מ מערבית לקראקוב בסמוך לעיירה הפולנית אושווינצ'ים, הנמצאת ליד שפך הנהר סולה לתוך הוויסלה, במערב גליציה שבפולין. זהו איזור ביצות והאקלים בו ערפילי וקשה.
מחנה אושוויץ היה בעצם מערכת שלמה של מחנות שהשתרעו על שטח עצום.
תשלובת המחנות התחלקה לשתי קבוצות עיקריות:
1. אושוויץ 1: התחיל לפעול במאי 1940. הוקם במקור כמחנה צבאי אוסטרי ומזכיר כפר שליו. היה בכל שנות קיומו מחנה ריכוז לאלפי אסירים פולנים, יהודים ורוסים. לא שימש במקור כמחנה המתה ורצח. מאות אלפי אנשים מתו במחנה כתוצאה מתנאי החיים האיומים, תת תזונה, מחלות, מכות, עינויים נוראים, ניסויים רפואיים וניסויי המתה בגז.
2. אושוויץ 2: המכונה בירקנאו. הוקם במרחק של 3 ק"מ מאושוויץ 1 במטרה מוגדרת: חיסול יהודי אירופה. החל לפעול באוקטובר 1941. מחנה השמדה ורצח המוני בתאי גז. לבירקנאו השתייכו מחנות חקלאיים קטנים ואף מעבדות כימיות.
באושוויץ נרצחו 20,000 יהודים ביום. תוך 25 דקות מרגע שהגיעו האנשים ניתן היה לסיים את תהליך ההמתה. זה היה בית חרושת למוות. "פס ייצור" המשוכלל ביותר בעולם שמטרתו – השמדה.
באושוויץ נערכו ניסויים רפואיים בבני אדם בפיקודו של ד"ר מנגלה.

ורשה - אתרים בגטו


אנדרטת המרד – האנדרטה לזכר לוחמי הגטו, הוקמה בלב הגטו לשעבר, ברחוב זמנהוף. היא נבנתה בידי הפסל נתן רפופורט ז"ל והעתק מדוייק שלה מצוי ב"יד ושם" בירושלים. ליד האנדרטה מתקיימת מדי שנה העצרת הממלכתית לציון יום המרד בגטו.
האומשלאגפלאץ – כיכר ליד רחובות זמנהוף וסאבקי בצפון גו וארשה סמוך לתחנת רכבות משא וליד בית הספר המקצועי. מחצר האומשלאגפלאץ, לאחר ריכוזם, נשלחו רוב יהודי וארשה לטרבלינקה ומיעוטם למחנות אחרים. התחנה החלה לפעול עם האקציות הראשונות בקיץ 1942. כיום שטח האתר מצוין בקיר כמצבה ובו כתובות בפולנית, יידיש ועברית המציינות את המקום.

מילא 18 – הבונקר הראשי של א.י.ל (הארגון היהודי הלוחם) בוורשה בימי מרד אפריל. לאחר השריפות הגדולות בגטו ואובדן הבסיסים, התרכזו בו פלוגות לוחמים רבות ועמהן מפקדת הארגון. ב-8 במאי הקיפו הגרמנים את הבונקר. מאחר שאפסו הסיכויים, שלחו לוחמים רבים יד בנפשם, ויש ביניהם שהורעלו בפצצות גז שהוטלו פנימה. למעלה מ-100 לוחמים, וביניהם מרדכי אנילביץ, מפקד המרד, מצאו בו מותם. מהבונקר לא נותר דבר. אחרי השחרור הוקם גלעד במקום.

מקומות נוספים:
        - כיכר שלושת הצלבים
        - הגשר (פינת ז'לנה-חלודנה)
        - הכנסייה – כיום מול דז'לנה 34
        - יציאה דרך תעלות הביוב של א.י.ל
        - זיהוי כניסות וחומות הגטו.
        - בניין היודנראט (פינת זמנהוף – מרדכי אנילביץ)

 

ורשה - אתרים יהודיים


בית הכנסת נוז'יק – הוקם ב-1899, והוא אחד מחמשת בתי הכנסת הגדולים בוורשה. מיקומו ברחוב טברדה באחת החצרות. ייחודו של בית הכנסת הוא בהיותו אבן פינה בתולדות הנגינה היהודית הדתית וזימרת בית הכנסת. הוא המה מתפלים חובבי נגינה שנהרו אליו ממרחקים. בית הכנסת נחרב בזמן השואה ושוקם בכספים יהודיים ובעידוד ממשלת פולין. הוא נחנך מחדש ב-1983 ומשמש כיום בית הכנסת המרכזי. כמעט שאין בו מתפללים.

התאטרון היהודי – תזכורת קלושה לתיאטרונים שפעלו בוורשה מאז אמצע המאה ה-19.

בתקופת הגטו פעלו תיאטרונים יהודיים ובהם 135 שחקנים, מהם ניצלו שניים. כיום בניין התיאטרון היידי ניצב בקרבת רחוב טברדה. רוב השחקנים אינם יהודים ושפת היידיש היא רק לצורך המחזה.
בית קורצ'אק – בית היתומים היהודי עומד על תילו ומשמש גם כיום בית לילדים חסרי אמצעים. הבית נמצא ברחוב קרוכמלנה 92 דאז, היום ברחוב יאקטורובסקה 6. בחזית הבית אנדרטה לזכרו של קורצ'אק ועוד אבן זיכרון לפולני פיוטר זלבסקי, שהיה עובד בבית היתומים והתעקש ללכת יחד עם קורצ'אק וילדיו לגטו ועל כך נענש קשות בידי הגרמנים.

בית הכנסת ברחוב טלומצקה – בית הכנסת הגדול שהיה גם בית הכנסת הייצוגי של ורשה. בית הכנסת הזה הוא היחיד שהוקם בחזית הרחוב בעוד שיתר בתי הכנסת היו חבויים בחצרות. בית הכנסת התקיים 65 שנה ונחרב בתקופת השואה. פיצוץ בית הכנסת ב-16 במאי 1943 בטקס רב רושם סימל את סיומו של מרד גטו ורשה. על חורבות בית הכנסת הוקם לפני 20 שנה בית משרדים רב קומות שלא הושלם, כיוון שעל פי האמונות הטפלות, כל מי שמנסה להשלים את הבית נפגע.
המכון היהודי בורשה – שוכן ברחוב טלוצמקי ועיקרו הוא הארכיון שבו מצויים שני הכדים של ארכיון "עונג שבת" בגטו ורשה. המכון מצוי בבניין הסיפרייה היהודית שנשרף על ידי הגרמנים. כן מצוי במכון ארכיון ובו כרטסת מדויקת של יהודים, תעודות מקוריות גרמניות, תעודות יהודיות מהמאה ה-18 ועוד.

קרקוב

עיר בדרום פולין, מספר תושביה 535,400. אחרי גל ההגירה בשנים 1967-69 נותרו בעיר 700 יהודים, זקנים ברובם. ראשוני היהודים הגיעו לעיר עם המהגרים הגרמנים באמצע המאה ה- 13.
ערב מלחמת העולם השנייה ישבו בקראקוב כ- 60,000 יהודים. הרדיפות החלו עם כניסת הגרמנים ב6- בספטמבר 1939, ובתחילת דצמבר נערכה האקציה הראשונה נגד ריכוזי היהודים ב"אזור השמיני". באותו חודש מינו הגרמנים יודנראט בן 24 חברים, בראשות ארתור רוזנצוייג. באפריל 1940 נצטוו היהודים לפנות את העיר תוך ארבעה חודשים. יצאו 35,000 ו15,000- קיבלו היתרים מיוחדים להישאר. בפברואר גורשה קבוצה נוספת. ב21- במרס 1941 הוקם גטו לכ20,000- יהודים, ביניהם מגורשים מקהילות סמוכות. ביוני 1942 נשלחו למחנה המוות בלז'ץ בשלוש סלקציות 5,000 איש, ומאות נרצחו בגטו עצמו. בסוף אוקטובר באותה שנה יצא לבלז'ץ משלוח נוסף של 6,000. אנשים בבית החולים היהודי במושב הזקנים וילדי בית היתומים נהרגו במקום. את 10,000 היהודים האחרונים רצחו במקום או הובילו לאושוויץ במרס 1943. יושבי מחנה העבודה בגטו הועברו למחנה פלאשוב.אחרי המלחמה יצאו ממחבואם יהודים מעטים. אלפים אחדים חזרו מגלות רוסיה, אך לא השתקעו בעיר מחשש לפוגרומים. בית הכנסת הוותיק ביותר הפך למוזיאון יהודי, ובין העלמין הישן שופץ בכספי תורמים מארצות הברית וקנדה.

לובלין

עיר במזרח פולין, כ-160 ק"מ מדרום מזרח לוורשה. 1.9 מיליון תושבים. לובלין היא מרכז תעשייה, תחבורה, מינהל ותרבות. ביער ובסביבתה מפעלי תעשייה לייצור מטוסים, משאיות, מנועים, מכונות חקלאיות, ציוד תעשייתי, מעשירי עבודה, מוצרי טקסטיל, עור, עץ וטבק, משקעות אלכוהוליים, מזונות ועוד. לובלין משמשת מרכז לעיבוד התוצרת החקלאית של סביבתה. היא מהווה צומת חשוב של מסילות ברזל וכבישים. דרכה עוברת מסילת הברזל הראשית מוורשה ללבו, לקייב ולאודסה. יש בה שתי אוניברסיטאות, בית ספר לרפואה ובתי ספר גבוהים לחקלאות, למקצועות טכניים שונים ולאומנות.
ב-1941, בתקופת השואה הוקם בעיר גטו, שנכלאו בו כ-37,000 יהודים. כמעט כל תושבי הגטו חוסלו. מחנה המוות מאידנק הוקם בידי הנאצים בפרבר של לובלין, וב-1943 הושמדו בו כ-18,000 מיהודי לובלין. בתום מלחמת העולם השנייה נתאספו בלובלין כ-900 יהודים ששרדו מבני לובלין ומהקהילות אחרות. בעיר הוקמה אנדרטה לקדושי השואה.

פלאשוב

. מחנה כפייה נאצי באזור קרקוב, שפעל מיוני 1942 עד ינואר 1945. פלאשוב היה גם המקום שבו שרדו יהודי קראקוב והסביבה. באפריל 1943לאחר חיסול גטו קראקוב הובאו כ6,000- יהודים למחנה. בספטמבר 1943 הובאו כ2,000- יהודים למחנה מגטו טרנוב. בינואר 1944 כ1,300- - בעיקר נשים – הובאו מהונגריה. בתקופה מסויימת הגיע מספר אסירי המחנה ל20,000-. האסירים עבדו במתכת ובזכוכית וכן בבגדים מטעמן של חברות גרמניות, ואחרי כן התנאים הורעו וניתנו עבודות פרך במחצבת האבנים. במרס 1944 נשלחו חלקם למוות באושוויץ וחלקם למחנות ריכוז כמטהואזן, שטוטהוף ופלוסנבורג. לקראת סיום המלחמה נצטוו קבוצות יהודים במחנה לשרוף כ9,000- גופות שהוצאו מתוך 11 קברי אחים. בסוף 1944 רק 600 אסירים היו עדיין בחיים, ומספר שבועות לאחר מכן חוסל המחנה. מפקד המחנה היה קצין האס-אס אמון גת, והוא נידון למוות על ידי בית המשפט בקראקוב ב-1946.

מאיידנק

מאידנק הוא מחנה ריכוז והשמדה שהוקם באוקטובר 1941 בפרפרי לובלין, על ידי שבויי מלחמה יהודים שהוחזקו במחנה ליפובה בלובלין. דרך המחנה עברו קרוב ל-500,000 אסירים מ-28-ארצות, ומתוכם נספו כ-360,000-איש. כ-60% מהם מתו מהתנאים הקשים ששררו במחנה – רעב, תשישות, מחלות ומכות – וכ-40% נספו במבצעי השמדה המוניים – תנאי גזים והוצאות להורג. כשליש מהנספים היו יהודים.
המחנה חולק ל-5 יחידות שנקראו "שדות". ה"שדות" הוקפו בגדר תיל מחושמלת ובמגדלי משמר. ממערב לשדות הוקמו בתי מלאכה ומחסנים, ומצפון צריפים למגורים של צוות הס.ס. בין שדה 1 לשדה 2 הוקמו ב- 1942 שני תאי גז ומתקנים לשריפת גופות. המגורים במחנה היו בצריפים מותאמים ל-250 איש כל אחד, ובהם דרגשי עץ. בפועל הוכנסו לכל צריף כ-500 איש. סדר היום במחנה התחיל ב-4.30 במפקד בוקר. יום יום נספו מספר אסירים תוך כדי עבודה מפרכת בסלילת כבישים, עבודות בניין וסחיבת ציוד בטחוני.
בתחילה חוסלו אנשים בירי ביער הסמוך. לאחר הקמת מתקני ההרעלה בגז והמשרפה, נעשתה ההשמדה במתקנים אלה. לאחר ההרעלה הועברו הגוויות על ידי האסירים למשרפה. התפוקה היומית כ-100 גוויות ליום. המשרפות פעלו יום ולילה. לאחר המתת הקורבנות טפלה יחידה מיוחדת בעקירת שיני הזהב מפי הגוויות.
עקב המרידות בגטו ורשה ובביליסטוק, וכן עקב המרידות במחנות סוביבור וטרבלינקה, הורה הימלר ב-14 לאוקטובר 1943 על חיסל היהודים בכל איזור לובלין. בסוף אוקטובר החלו בחפירת 3 חפירות ענקיות וב-3 בנובמבר התרחש שם הטבח הגדול. ביום אחד נורו כ-18,000 יהודים במכונת יריה. רק כמה מאות אסירי מאידנק שרדו את התופת והועברו ליחידת ה"זונדרקומנדו" שמטרתה הייתה לפתוח קברים ולשרוף גוויות, לשחוק את העצמות במכונת טחינה כדי לטשטש את עקבות הרצח ההמוני.
במאידנק הושמדו בין 120,000 ל-200,000 יהודים.

 

 

 

 

 

 

 

המסע לפולין 2006

ברוכים הבאים לאתר המסע לפולין של מחזור מ"ה.
ב- 4.10.06 תצא משלחת משכבת י"ב למסע לפולין. אתר זה מלווה את המסע.
המסע לפולין נמשך שמונה ימים והוא עובר דרך תחנות חשובות בהסטוריה של יהודי פולין - עולם החסידות, העיירות היהודיות, בתי הכנסת ובתי הקברות, העולם היהודי שהושמד, הגטאות ומחנות ההשמדה.
בנוסף, אנו מציגים את פולין המודרנית על יחסיה המורכבים על היהודים ומדינת ישראל כיום.

דבר מנהל בית הספר


תשרי תשס"ז


"על דעת עיניי שראו את השכול [...] נדרתי הנדר לזכור את הכול,
לזכור ודבר לא לשכוח [...] קונם אם לבוקר אחזור לסורי, ומאום לא אלמד גם הפעם."

 

(מתוך "נדר" לאברהם שלונסקי)

תלמידים יקרים,

המסע העומד בפניכם הוא חשוב ומשמעותי.
הדרך שבה עתידים אתם ללכת, נושאת בחובה מטען של מראות, של זיכרונות ושל התמודדויות רגשיות וערכיות.

בשירו "נדר" מציע המשורר אברהם שלונסקי להפוך את המסע ואת זיכרונותיו לתהליך של למידה: למידה על תולדות עמנו ומורשתו, על הצורך במעורבות לסילוק עוולה, על פיתוח החוסן האישי התובע לגלות חמלה וסיוע לחלש גם ברגעי מצוקה ושכול.

אני מברך אתכם שבמסע זה תזכו לייצג את העם היהודי ואת מדינת ישראל בכבוד ומתוך תחושת שליחות אמיתית.

צאתכם לשלום ושובכם לשלום!

בברכה,

גיל פרג

מנהל בית הספר

דבר מנהלת המשלחת לפולין


תלמידים ותלמידות יקרים,


בחרדת קודש תציבו רגליכם על אדמת פולין.

פולין שהייתה במשך מאות שנים אחד המרכזים היהודיים החשובים ביותר בעולם, ריקה היום כמעט לחלוטין מיהודים. פולין הפכה בידי הגרמנים לבית קברות עצום למרבית יהודי אירופה מאחר שעל אדמתה נטבחו, הושמדו ונשרפו מיליוני יהודים.

כשתלכו ברחובות פולין, כדאי שתסתכלו לא רק על מחנות ההשמדה, על תנורי האבן המאיימים ועל המקלחות שלתוכן הותז גז ציקלון בי. אל תסתכלו רק על האימה, מפני שהיא משקרת. הסתכלו גם על הרחובות, על השדרות, על בתי הקפה, ונסו להסתכל על תווי פניהם של האנשים. כשמסתכלים בהם מקרוב, החיים דומים בכל מקום.

ואז, רק אז תזכרו שכך בדיוק זה היה. המלחמה נגעה בפולין רק בקצוות. בזמן הפלישה הגרמנית בספטמבר 1939, ובזמן השחרור בידי הרוסים בשלהי 1945.

באמצע התרחשה ההשמדה. היא נעשתה, ברובה המכריע, בארץ רגילה, בידי אנשים רגילים, באופן שהיה נורא מלהביע במילים, אבל רגיל לחלוטין. ככה נראית השנאה.

מרטין גריי, יהודי ניצול שואה, כותב בספרו " בשם כל בני ביתי " :

" בלב כל עיר ובלב כל כפר ישנו קו גבול המפריד בין התליינים לבין בני האדם "...

עולמנו, עולם האדם, נחלק לטובים ולרעים.

המסע שאליו אתם יוצאים, הוא מסע של אדם בעקבות בני אדם...

זו הזדמנות עבור כל אחד ואחת מכם לברר ולחקור את זהותו האישית ולהכיר חלק משורשי העם היהודי ומדינת ישראל.

על כל אחד ואחת מאיתנו לתת תוקף מעשי למשפט " לזכור ודבר לא לשכוח ".

כולי תקווה שתראו במסע לפולין חשיבות אנושית, לאומית, ערכית ומוסרית ותדעו לשים דגש על החשיבות בלהיות בני אדם טובים יותר, אנושיים ומוסריים יותר.

המסע החיצוני מתחיל בשלב ההכנה ומסתיים בנחיתה, ולעומת זאת המסע הפנימי מתחיל עם הנחיתה בארץ ואני מקווה שהוא ילווה אותנו לכל החיים.


בברכה,


מלי אליאס

מנהלת בית י"ב

וראש המשלחת לפולין

הנחיות ליוצאי המסע לפולין ורשימת ציוד אישי

משלחת לפולין – בליך ר"ג 10/2006

תלמיד/ה יקר/ה,

ביום רביעי ה-4.10.06, ניפגש בשעה 1:30 לפנות בוקר בבית-הספר, משם ניסע באופן מאורגן לנתב"ג.

לא ניתן להגיע לנתב"ג באופן עצמאי. הבידוק יעשה בנתב"ג.

פרטי הטיסות:
ת"א - קטוביץ: יום רביעי 4.10.2006 טיסה מס' IZ393 ארקיע
המראה בשעה 6:30 בבוקר
נחיתה בשעה 10:05 בבוקר, זמן משוער

קטוביץ - ת"א: יום רביעי 11.10.2006
המראה בשעה 22:30
נחיתה בתאריך 12.10.2006 בשעה 1:55 לפנות בוקר, זמן משוער

נא לא לשכוח להחזיק בתיק היד :
א. כרטיס טיסה (יש להצטייד בהעתק כרטיס הטיסה ולשמרו בנפרד).
ב. דרכון בתוקף לפחות חצי שנה מראש. יש להצטייד בהעתק דפיו הראשונים של הדרכון ולשמרם בנפרד).
1. הודע לקרוביך כי תאריך החזרה הוא : 12.10.2006 בטיסה מס' IZ394 חברת התעופה: ארקיע.
2. בטיסות הינך רשאי לכבודה במשקל 20 ק"ג בלבד.
3. שעת נחיתה סופית ניתן לברר בטלפון 03-9723331.
4. בתאריך 12.10.2006, הפיזור מנתב"ג באופן עצמאי.

תלמידים הנוסעים לפולין שלום רב, להלן כמה הנחיות לגבי נסיעתכם לפולין.

מזג האוויר :
קר, אך יש הבדל ניכר בין הטמפרטורה בתוך המלון והאוטובוס – שם מחממים – לבין הטמפרטורה בחוץ, בשטח פתוח. לשם כך יש להצטייד בבגדים שיתאימו לשני המצבים: חולצה, סווטשרט, מכנסיים, סוודר קל לבית המלון והאוטובוס, ולבוש חם במיוחד לשהייה בחוץ.

אין לבוא עם בגדים / תיקים שעליהם כתובת בעברית.

בתי מלון :
הם ברמה טובה מאוד ולכן השירותים המיוחדים שם יקרים.
אין להזמין שירות חדרים, שיחות טלפון (אין גוביינא בפולין), ולהשתמש במיני בר בחדר.

טלפון:
יש טלכרד בפולין אך מספר המכשירים קטן ולא נמצא בכל מקום.
אין שיחות גוביינא וכל שיחה שתוזמן מהחדר במלון תחויב בשרות גם אם לא בוצעה שיחה
במקרים חריגם פנו אל מלוויי המשלחת.

רשימת ציוד למזוודה :
לבוש :

  • כובע, צעיף, כפפות – חובה !!!

  • מעיל מחמם עבה ועמיד בגשם – חובה !!!

  • נעלים אטומות למים.

  • גרביים חמים.

  • בגדים להחלפה, נעליים להחלפה.

  • סווטשרט, סוודר.

  • גופיות ולבנים חמים.

  • חולצה לבנה לערב שבת – חובה !!!

  • סווטשרט המשלחת – לא לשכוח.

  • כלי רחצה – סבון, כלי גילוח, שמפו, משחת שיניים, מברשת שיניים (יש במלונות מגבות).

  • שעון מעורר.

  • משקפים רזרביים (למרכיבי משקפיים) או עדשות מגע.

  • נרות שבת.

והשאר לפי טעמכם, אך אנא אל תגזימו ! זכרו: מזוודה אחת לכל אחד !
אל תשכחו לצרף למזוודה את תגית הזיהוי עם הפרטים המלאים !
את המזוודה תוכלו לפתוח רק בפולין בערב במלון.

רשמת ציוד לתיק יד :

  • (לאוטובוס, למטוס) תיק זה נמצא אתכם כל הזמן.

  • כרטיס טיסה – יש להצטייד בהעתק כרטיס ודפיו הראשונים של הדרכון ולשמרם בנפרד).

  • דרכון בתוקף.

  • כתובות וטלפונים של המלונות.

  • כפפות, צעיף.

  • כיפה (לבנים).

  • נרות זיכרון (לפחות 5).

  • תרופות אישיות – (משאפים לסובלים מאסטמה).

  • עזרה ראשונה (אין להשיג בפולין את התרופות שאנו רגילים להן. לכן יש להביא תרופות לכאבי ראש, לכאבי בטן, פלסטרים וכו')

  • נייר טואלט.

  • מכשירי כתיבה – לרישום חוויות.

  • יומן מסע (תקבלו מתנה מביה"ס בשדה התעופה).

  • שקיות ניילון קטנות.

  • מצלמה (אם רוצים)

  • נשנושים שאתם אוהבים לדרך.

  • מטריה מתקפלת – חובה.

  • פנס כיס.

  • כלי נגינה.

  • ציוד להיגיינה אישית (לבנות).

  • ארנק מוסתר צמוד לגוף.

כסף ודברי ערך :

  • כסף זר – יוצאים מהארץ עם דולרים או יורו ומחליפים בפולין לזלוטי.
    ההחלפה תתבצע במקום מסודר ומרוכז ולא ברחוב    . מומלץ,     לא לשאת דברי ערך מזהב בזמן המסע
    (עגילים, צמידים וכו    ')
    במכס הפולני עליכם להצהיר על כל דברי ערך שברשותכם    ).

חשוב ביותר – רשימות של בני משפחה שברצונכם לקרוא את שמותיהם בטקסים.

  • בטיסה מפולין לישראל – אסור לעלות למטוס עם: נוזלים, ג'ל, תרסיסים, משחת שיניים, קרמים, שמפו, משקאות, בושם, דאודורנט (מתוך אתר אל-על).

שימו לב:

  • עליכם להצטייד בארנק מוסתר פנימי ובתוכו ארבעה מסמכים החייבים להיות עליכם במשך 24 שעות ביממה:

    1. דרכון בעל תוקף.

    2. כרטיס טיסה.

    3. דמי כיס – לבזבוזים ולקניות לא יותר מ- 100$. יש לקחת שטרות קטנים.

    4. כתובות וטלפונים של המלונות ורשימת טלפונים לשעת חירום.


אנו מאחלים מסע מוצלח לכולנו

 

רשימת בתי - מלון

רשימת בתי מלון – משלחת "בליך" לפולין
4.10.06 - 11.10.06

פירוט אוטובוסים

יום

תאריך

עיר

שם המלון

 כתובת הבמלון

טלפון/פקס במלון

אוטובוסים 1-2-3

רביעי

שישי

4.10.06

6.10.06

קרקוב

קרקוביה

CRACOVIA

AL. FOCHA 1

KRAKOW 30111

POLAND

טלפון -

48-12-4245600

פקס – 48-12-4245670

אוטובוסים 4-5-6

רביעי

שישי

4.10.06

6.10.06

קרקוב

אקספרס ביי הולידי

EXPRESS BY HOLIDAY

OPOLSKA 14

KRAKOW

POLAND

טלפון – 48-12-6145700

פקס – 48-12-6145763

אוטובוסים 5-6

שישי

שבת

6.10.06

7.10.06

לובלין

אירופה

EUROPA

KRAKOWSKIE PRZEDMIESCIE 29

LUBLIN 20002

POLAND

טלפון – 48-81-5350303

פקס – 48-81-5350304

אוטובוסים 1-2-3-4

שישי

שבת

6.10.06

7.10.06

לובלין

POLONIA


POGODNA 36

LUBLIN

POLAND

טלפון – 48-81-7105470

פקס – 48-81-7105486

אוטובוסים 1-6

שבת

רביעי

7.10.06

11.10.06

וורשה

נובוטל צנטרום

NOVOTEL CENTRUM

NOWOGRODZKA 24/26

WARSAW 00511

POLAND

טלפון – 48-22-6210271

פקס – 48-22-6250476

רשימת קבוצות


המשלחת לפולין תשס"ז 4.10.06 – 11.10.06

 

ראש המשלחת : מלי אליאס
קבוצה מס' 1 - אוטובוס מס'1
מורה מלווה: אמנון ליבר
מדריך מלווה: אופיר גרמן

 

שם התלמיד/ה

כיתה י"ב

1

קייזר אורן

3

2

גרינברג עומרי

3

3

שמעוני נמרוד

3

4

ברזילי יובל

3

5

מנג'ים שילה

3

6

מגל נדב

3

7

לבקוביץ תום

6

8

פוקס יונתן

3

9

שפלן בן

1

10

ספיר יהל

3

11

דנגור שיר

1

12

מימון רוני

2

13

שגיא דנה

11

14

פרלמן שירלי

1

15

בן-אשר תמר

10

16

פורי אמיר

3

17

מאייק ליאור

3

18

בלוך דפנה

3

19

כץ קשת

3

20

ברקן מיקה

3

21

הררי מיכל

4

22

פשדצקי קרן

4

 

קבוצה מס' 2 - אוטובוס מס' 1
מורה מלווה: סילבי ליבנה
מדריך מלווה: אפרת זינגר

שם התלמיד/ה

כיתה י"ב

1

גבעון ליאור

3

2

בנדק קסם

3

3

חלפון עמית

11

4

שוחט ליאת

5

5

סחייק יערה

5

6

לוזון נטע

7

7

שטר חן

6

8

קוטינסקי שרון

2

9

עומר מור

7

10

כהן מתן

3

11

ברגמן אמיר

3

12

הרמן דור

3

13

ארדמן אלון

3

14

זילבר ליטל

3

15

שפיר יונתן

7

16

קבבגיאן אבי

7

17

מלצר יוני

10

18

חי אבי

2

19

אולמן טל

10

20

עזורי מתן

5

 

קבוצה מס' 3 - אוטובוס מס'2
מורה מלווה: עובד צור
מדריך מלווה: אייל מאוטנר

שם התלמיד/ה

כיתה י"ב

1

ברגמן בת-אל

10

2

סילצ'נקו אירנה

10

3

כהן ענבר

10

4

מזרחי ליאור

10

5

קלאוזנר רוני

10

6

עבודי קארין

10

7

שטרוסברג נופר

10

8

לנצ'נר ליאור

12

9

שמרלינג אור

10

10

זיו ליאור

12

11

רומאנו מאי

5

12

יגרמן אייל

11

13

יחזקאל מתן

14

14

ליפץ דין

12

15

סהר רן

12

16

כספי יועד

7

17

וינוגרון שגיא

12

18

רז דני

12

19

שליק ליאור

10

 

קבוצה מס' 4 - אוטובוס מס' 2
מורה מלווה: עליזה לנציאנו
מדריך מלווה: גרי לוי

שם התלמיד/ה

כיתה י"ב

1

רובינשטיין סיון

11

2

אסף רותם

5

3

כהן טל

11

4

כהן רותם

11

5

דניאלי מיכל

11

6

הורוביץ יעל

11

7

מידה אוראל

11

8

וידל הדס

11

9

סלע שני

11

10

שטיינברג תומר

9

11

פולק עידן

9

12

שטקלר חן

9

13

גוט ירון

9

14

בקולה דן

2

15

ליברמן מתן

2

16

גלמן תמר

11

17

בן יהודה נטע

7

18

מיכלס טל

12

19

בהריר ליעד

3

20

רזין יובל

12

21

רותם רני

12

 

קבוצה מס' 5- אוטובוס מס'3
מורה מלווה: מריאנה בן-יוסף
מדריך מלווה: חן קרן

שם התלמיד/ה

כיתה י"ב

1

קול רביד

1

2

בן-ששון חזי

1

3

הלפרט אדר

2

4

שקולניק גל

2

5

שרמן רוני

1

6

גלמן רומי

2

7

תאיר איתן

10

8

גרשוני בר

9

9

דב רוני

1

10

צפריר רותם

1

11

נבון שני

11

12

מלובן עמית

1

13

נבון עודד

1

14

אוריון אלון

1

15

אלמון דגנית

1

16

כהן רעות

1

17

סיני נופר

1

18

כדורי ליזי

6

19

פרידמן רחלי

5

20

ברנס מיקי

12


קבוצה מס' 6 - אוטובוס מס'3
מורה מלווה: טליה גבאי
מדריך מלווה: אלון ניסר

שם התלמיד/ה

כיתה י"ב

1

שילון אור

2

2

לפקוביץ אוהד

2

3

ליבנת בן

2

4

אדמי איתי

2

5

קפלן לירן

5

6

זליקוביץ שושן

1

7

אלמוג ענבל

2

8

יעקובוביץ דניאל

2

9

אסף רותם

5

10

גור נדב

5

11

ארליך זיו

5

12

היימן ליאור

7

13

ברג חן

7

14

אמיגה מירית

7

15

יגדל דורין

7

16

שץ אור

9

17

פיילגוט אלינור

7

18

לוי סיון

7

19

גלעד אוריאן

7

20

יוסף מעין

9

21

מונהייט אלונה

6

22

קולטון אלינור

6

 

קבוצה מס' 7 - אוטובוס מס' 4
מורה מלווה: רון כרמלי
מדריך מלווה: גילי יני

שם התלמיד/ה

כיתה י"ב

1

חלוזין סיון

6

2

ביכלר בר

6

3

קהילה נדב

5

4

אוהלי לירן

7

5

כהן עידו

5

6

דניאל רוני

9

7

שמואלי דנה

9

8

פרי מאיה

13

9

פדר ונסה

12

10

נחום יפעת

13

11

שפירא אמיר

3

12

דויטש ליאור

5

13

ריין אביב

7

14

ליפץ טום

7

15

הדר ענבר

6

16

כוכבי הדר

6

17

שנק שירן

9

18

מנחם מעין

9

19

כצנלסון ג'ני

4

20

שמאי טל

6

21

דור גל

14

22

דוידיאן גאות

6

23

וינברג ענבל

11

24

ירדני אלמוג

11
25 אטיאס ורד 9

 

 


קבוצה מס' 8 - אוטובוס מס'5
מורה מלווה: סיגל שרון
מדריך מלווה: אורן דרמון

שם התלמיד/ה

כיתה י"ב

1

שמסי נעמי

14

2

בנימין רויטל

14

3

בר-און נועם

1

4

פרוסט לימור

7

5

יהודאי ליאור

13

6

וולף שני

13

7

חורי בת-אל

7

8

בן צור אור

6

9

יצחק אסתי

7

10

פולנסקי הילה

5

11

פרטמן מתן

3

12

מנשה אילון

7

13

זוטא מתן

1

14

סיטון אסף

7

15

כהן יוסי

2

16

ברגרזון צחי

2

17

סער אלון

7

18

מזרחי רמי

11

19

נובק יובל

2

20

ניסן דרור

3

21

ירוסקי רותי

12

22

צאוצבסקי אניה

12

23

גרי שירן

13

24

סאלם שירה

13

25

כחלון מאיה

13

26

מורד דלית

13

קבוצה מס' 9 - אוטובוס מס'6
מורה מלווה: רן יסוד
מדריך מלווה: מעין פלג

שם התלמיד/ה

כיתה י"ב

1

בדש זוהר

11

2

קלדס יותם

11

3

תגר יוסי

11

4

צ'צ'יק תומר

11

5

גודארד ים

6

6

בלאושטיין דניאל

1

7

מרשנסקי הילה

6

8

פיניקה הילה

6

9

מור בר

6

10

רביב רוני

10

11

טלמור מעין

11

12

שגב רונה

11

13

ברקאי אביטל

11

14

שוורץ מעין

11

15

גייר שירה

11

16

אנצר אור

3

17

קצב נועם

3

18

סידי דימה

3

19

הררי דניאל

3

20

אבני מאיה

10

21

ליבנה ירדן

10

22

נתנאל רוני

10

23

פופוב עדי

10

 

קבוצה מס' 10 - אוטובוס מס'6
מורה מלווה: דרורית ביליסיאק
מדריך מלווה: רותי פאוסט

שם התלמיד/ה

כיתה י"ב

1

צדוק תומר

2

2

בנדק גל

2

3

אפלשטיין גלעד

2

4

פרחי ערן

1

5

ענב רותם

4

6

קזז נועה

4

7

רוזן יעל

11

8

עדן דולב

2

9

ריבלין דור

12

10

נחשון עדי

9

11

חכמון עדה

4

12

באביר אורטל

5

13

נחום אפרת

4

14

גרשנזון איגור

2

15

דולברג גיל

2

16

לנדאו יהונתן

2

17

מרפלד יונתן

12
18 עוזרי נתנאל
 2

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

תוכנית המסע


תאריך

פעילות

4.10.06

יום רביעי

נחיתה בקטוביץ 9:00 (משוער)

קרקוב – רובע יהודי קאז'ימיש

סוקיניצה

ארוחת צהריים

אוניברסיטה ייגלונית

ארמון הוואוול

הגעה למלון – לינה בקרקוב

ארוחת ערב + פעילות קבוצתית

5.10.2006

יום חמישי

השכמה : 6:00

ארוחת בוקר + תדריך

נסיעה לאושוויץ

הפסקת צהרים אריזה

בירקנאו

הגעה למלון – לינה בקרקוב

ארוחת ערב + פעילות קבוצתית

6.10.06

יום שישי

ערב חג סוכות

השכמה : 6:00

ארוחת בוקר + תדרוך

הגטו בקרקוב

סקבינסקה

ציגנריה

סוקיניצה – ארוחת צהריים

פלאשוב

נסיעה ללובלין

הגעה למלון – לינה בלובלין

ארוחת ערב – קבלת שבת וחג

7.10.06

יום שבת

חג סוכות

השכמה : 6:00

ארוחת בוקר + תדרוך

ישיבת חכמי לובלין

מיידנק + טקס

ארוחת צהרים ארוזה

נסיעה לוורשה

הגעה למלון – לינה בוורשה

ארוחת ערב + פעילות קבוצתית

8.10.2006

יום ראשון

השכמה : 6:00

ארוחת בוקר + תדרוך

גרוכוב

סיור רגלי בגטו וורשה

בית הכנסת נוז'יק

ארוחת צהריים – קנטקי

גן קרשינסקי

העיר העתיקה

דז'לנה 34

הגעה למלון – לינה בוורשה

ארוחת ערב + פעילות קבוצתית

9.10.06

יום שני

השכמה 6:00

ארוחת בוקר + תדריך

נסיעה ללודז'

בית הקברות היהודי בלודז'

ארוחת צהריים ארוזה

סיור בגטו לודז'

נסיעה בחזרה לוורשה

הגעה למלון – לינה בוורשה

ארוחת ערב – ערב פולקלור

10.10.06

יום שלישי

השכמה 6:00

ארוחת בוקר + תדריך

נסיעה לטיקוצ'ין

ביקור בביה"כ ובעיירה בטיקוצ'ין

יער לופוחובה

ארוחת צהרים ארוזה

נסיעה לטרבלינקה

טרבלינקה – טקס

נסיעה למלון – לינה בוורשה

ארוחת ערב במלון + פעילות קבוצתית

11.10.06

יום רביעי

השכמה 6:00

התארגנות בחדרים לקראת עזיבה

ארוחת בוקר + תדרוך

בית יאנוש קורצ'אק

בית הקברות היהודי

ארוחת צהריים קניון קליף

מסלול הגבורה

טקס באנדרטת רפפורט

נסיעה לשדה התעופה

הגעה לשדה התעופה – קטוביץ

נחיתה בארץ 01:55 לפנות בוקר (משוער)

הסכם חברתי

ביום 4.10.06 תצא המשלחת של ביה"ס "בליך" למסע לפולין. אנו, נציגי ביה"ס, מחויבים לייצג את מדינתנו בכבוד הראוי למעמד זה. אנו תקווה שהמסע יהיה חוויה שתשפיע על המשך דרכנו. התנאי החשוב להצלחת כל משלחת ייצוגית הוא הכרת הכללים והנהלים שיעזרו לנו לעמוד במשימה החשובה ויישומם.
אנו תקווה שתפנימו ותיישמו את כללי ההתנהגות המובאים כאן תוך הכרה שההיגיון העומד מאחוריהם הוא לטובת כולנו.

כללי התנהגות

אנו יוצאים למסע ולא לטיול. הגדרה זו משנה באופן מהותי את דרך התנהגותנו ואת הציפיות והדרישות שלנו מהסביבה.

עזרה הדדית בין חברי הקבוצה הינה תנאי הכרחי להצלחה. כל אחד צריך לראות עצמו חלק חשוב בקבוצה ולתרום לה במטלות שעליהן התחייב וגם במטלות המתבקשות בשטח.
בעת ביקור בבית-כנסת, בבית קברות, באתרי השמדה ובאתרי הנצחה, יש לשמור על שקט ולכבד את המקום בלבוש הולם ובהתנהגות הולמת.

עמידה בלו"ז היא תנאי להצלחת המסע. בשל בעיות ביטחון אנו מחויבים להימצא במקומות שבהם תכננו לבקר רק בזמנים שהצהרנו עליהם מראש ושקיבלנו עליהם אישור. משמעותה של חריגה מלוח הזמנים הינה ביטול הביקור באתרים שבתכנון לבקר ולא דחייתם.

מטעמי ביטחון יש להקפיד לא להסתובב עם סממנים מזהים במהלך המסע, קרי, דגל ישראל, חולצות משלחת וכו'.

ניתן ללבוש חולצות משלחת ולהחזיק דגלי ישראל בטקסים בלבד ובמחנות ההשמדה טרבלינקה, מיידאנק ואושוויץ בלבד (ולא במקומות ציבוריים אחרים).

אין לעזוב את הקבוצה, אפילו לצורך שירותים, ללא אישור מפורש מהמדריכים. תלמיד לא יסתובב לבדו בשום מקרה.

כל תלמיד יביא צילום של דרכונו למקרה של אובדן.

יש להקפיד לשמור את הדרכון ואת כרטיסי הטיסה במקום בטוח.

העישון אסור במהלך פעולות ההכנה ובכל המסע לפולין.

שתייה חריפה אסורה במהלך כל המסע לפולין.

חברי הקבוצה מתבקשים לגלות ערנות ולא לשכוח תיקים ושאר חפצים במקומות שונים.

השירותים בדרכים - בתשלום. נא כבדו זאת.

אין ללכת יחפים במהלך המסע.

אין להיעדר משום פעילות.

חובה להישמע להוראות אנשי הביטחון שילוו אותנו !

התנהגות בבית מלון

אין לעזוב את שטח המלון בשום מקרה.

במקרה של ליקויים בחדרים, יש להודיע על כך למורה או למנהלן מיידית עם קבלת החדר.

הלילה נועד לשינה על-מנת שנוכל לתפקד היטב במשך היום ולייצג את עצמנו, את בית-ספרנו ואת ארצנו בצורה הראויה. יש להקפיד על נוהלי השכמה ועל זמני השינה.

במלון מתארחים אורחים נוספים. יש לכבדם, ויש לשמור על התנהגות הולמת.

יש לשמור על שקט בחדרים.

יש לשמור על שקט במסדרונות ובמבואה.

אין להסתובב במסדרונות לאחר כיבוי אורות.

יש לנעול את החדרים מבפנים.

אין לקבל חבילות מאדם זר.

יש ללמוד את נוהלי החירום של בית המלון.

אין לקחת כל ציוד השייך למלון.

על כל נזק בחדרים יחויבו התלמידים כספית.

אין להסתובב בכל אזורי המלון יחפים או לבושים חלקית.

אין להזמין שירות חדרים.

חל איסור מוחלט על הזמנת אוכל מחוץ למלון (פיצות וכו'). אין על כך אישור ביטחוני!

התורנים יבדקו את החדרים לפני העזיבה כדי לוודא שלא נשכחו חפצים במלון.

חל איסור מוחלט להשתמש בשירותי המלון: בר, קזינו, ערוצי T.V..

אין להחליף חדרים לאחר מסירת המפתחות ללא אישור ראש המשלחת.

במקרה של בעיה רפואית או בעיה אחרת יש לפנות למורה המלווה ולראש המשלחת שהמספר של חדריהם יהיה ידוע מראש בכל מלון.

חובה להגיע לחדר אוכל. יש להירשם אצל המורה התורן לפני שמתיישבים לאכול.

אין לצאת מחדר האוכל לפני מתן הוראה ע"י אנשי הצוות. במהלך כל ארוחה יינתנו הנחיות לגבי המשך היום.

היציאה מהמלון תהיה מיד לאחר ארוחת הבוקר. לא יהיה זמן לסידורים נוספים, ולכן יש לרדת לארוחת בוקר עם הציוד הנדרש לאותו יום.

לפני פינוי החדר אנשי המלון מקיימים ביקורת הכוללת בדיקת נזקים או מחסור בחפצים. יש לבדוק שכל הציוד בחדר קיים.

זכרו ! נזקים והיעלמות חפצים יחויבו בתשלום.

נוהלי אוטובוס

אין לעלות על האוטובוס ללא בדיקה מוקדמת של איש ביטחון או ללא הוראה מפורשת של מלווי המשלחת בלבד.

העלייה והירידה מהאוטובוס צריכות להיות מהירות מטעמי ביטחון.

יש לשמור על ניקיון האוטובוס. התורנים יעזרו בניקיון יומי של האוטובוס.

בזמן ההדרכה באוטובוס אין להשתמש באוזניות לשמיעת מוזיקה או להשתמש במכשירי טלפון ניידים.

רק המדריך אחראי להחלפת קלטות המוזיקה באוטובוס.

אין להוציא יד או ראש מחלונות האוטובוס.

בדיקת נוכחות תיערך בכל עלייה לאוטובוס.

אין להחליף אוטובוס.

אין להסתובב באוטובוס בזמן הנסיעה.

אסור לשכב במעברים.

יש לשמור על החפצים האישיים ולא לשכוח אותם באוטובוס.

באוטובוס יהיה "יומן קבוצתי", כל תלמיד שתשרה עליו הרוח יכתוב מרשמיו ומתחושותיו.

אין להשתמש בשירותים של האוטובוס. קיימת בעיה קשה של זמינות לשירותים במסע. יש להתאזר בסבלנות. יהיו הפסקות בדרך.

חובה לשתות מים מינרליים בלבד במהלך כל המסע.

בכל יום יחולקו לתלמידים בקבוקי מים.

זמן חופשי

במהלך המסע יינתן לתלמידים זמן חופשי.

התנועה תהיה רק בשלשות.

אין לבצע המרת כספים בזמן זה.

יש לוודא שנקודת המפגש תהיה ידועה וברורה.

לפני היציאה חובה להצטייד ברשימה של מספרי טלפון לחירום.

יש לדייק בזמן ההגעה למקום המפגש.

בכל מקרה של בעיה יש להתקשר מיד לראש המשלחת או לטלפון חירום אחר שברשימה.

סיורים וטקסים

מורה אחד יהיה חלוץ ומורה אחר - מאסף. אין ללכת לפני המורה המוביל או אחרי המאסף.

יש להתחשב בתנועת הולכים באזורים עירוניים.

ההליכה היא רק על מדרכה.

מעבר כביש ייעשה במעבר חצייה בלבד.

יש להישאר תמיד בקבוצה.

אין להישאר באוטובוס במהלך הסיורים או הטקסים.

יש לכבד את הטקסים ואת המקומות שבהם נבקר, בהתנהגות הולמת.

אין להביא לאתרים מכשירים אלקטרוניים כולל מכשירי טלפון ניידים.

בזמן הסבר יש להימנע מדיבורים וצילומים. לצילום יינתן זמן מתאים.

אין להתעמת עם האוכלוסייה המקומית. יש להתעלם מכל פנייה מאדם זר.

השלכת פסולת באתרים אסורה בהחלט.

זכרו !!!

בחו"ל המדינה שלנו זה אתם ! יצגו אותנו בכבוד !

טלפונים ניידים

חל איסור מוחלט על שימוש בטלפונים ניידים במהלך היום - באוטובוס ובסיורים.

ניתן להשתמש בטלפונים הניידים רק בשעות הערב בחדרים, כשאין פעילות.

יש להנחות את ההורים שלא יתקשרו אליכם במהלך היום.

נוהלי ציוד

האוטובוס יהיה מלא עד אפס מקום, ולכן אין מקום לציוד רב. תא המטען אינו גדול וצריך להכיל את כל הציוד האישי והציוד הקבוצתי.

חובה על כולנו להצטמצם בכמות הציוד הנלקח.

מותר לכל תלמיד לקחת מזוודה אחת בגודל בינוני + תיק צד (רצוי עם רצועות לנשיאה על הגב).

רשימת ציוד מומלצת מצורפת.

בחניית לילה במלון, אין להשאיר ציוד באוטובוס.

נוהלי השכמה

מומלץ לארוז את המזוודה בערב לפני השינה מאחר שקמים מוקדם.

תורני ההשכמה יעירו אתכם בזמן כדי שתוכלו להספיק להתארגן.

אסור לאחר למסלולים ולאתרים שנקבעו חודשים מראש בתיאום הקב"טים. כל איחור ימנע מאתנו נגישות למקום.

אין לארוז את הדרכונים, כרטיסי טיסה וכסף במזוודות. פרטים אלו יש לשים בתיק נסתר צמוד לגופכם.


אנו מצפים לשיתוף פעולה מלא של התלמידים, להתנהגות מכובדת ובוגרת ולאחווה בין כולם !

מאחלים לכולנו מסע בטוח ומלא חוויות משמעותיות.

בברכה,

צוות המחנכים והמדריכים

מידע על האתרים בהם נבקר

 

מפת המסע - אפשרות ניווט ומידע על האתרים.

פולין - מקור השם, היסטוריה, פוליטיקה, כלכלה, גאוגרפיה, דמוגרפיה
קישור - ויקיפדיה האנציקלופדיה החופשית.

יהדות פולין - שואת יהדות פולין במלחמת העולם השניה, הרדיפות,
ההשמדה, החברה הפולנית והשמדת היהודים.
קישור - ויקיפדיה האנציקלופדיה החופשית.

יומני מסע

 

אושוויץ בירקנאו, מאי רומנו

אנו נמצאים ביום השלישי למסע בנסיעה ארוכה מקרקוב ללובלין.

לא מזמן סיימנו לצפות בסרט "רשימת שינדלר", הסרט עורר בי צמרמורת, אני לא מצליחה להבין איך מוח אנוש יכול היה לחשוב על דבר נורא כל כך, אני לא מצליחה להבין כיצד כל בית החרושת הזה למוות עבד.

כאשר ביקרנו באושוויץ-בירקנאו ניסיתי לדמיין בראש כיצד הכול עבד. כשנכנסנו למחנה לקיתי בהלם מהגודל ומהחשיבה על כך שאני דורכת במקום בו נרצחו יותר ממיליון בני עמי בדרכים כל כך נבזיות ובשיטתיות בלתי נסבלת.

קשה להבין שניתן להתייחס לבני אדם בצורה מרושעת ולא אנושית כזאת. אני מרגישה המון כעס. יותר משהרגשתי קודם. כעס על כך שבאירוע ההיסטורי הזה הבחירה שניתנה לאדם בלידתו נוצלה רק למטרות רעות והמוח הגרמני, הנאצי, בחר לפעול רק בצורה שלילית, לא אנושית וכמובן לא ניתנת לעיכול במוחי, הכיצד?

כיצד יכלו בני אדם לחשוב ולתכנן פרט לפרט בכל התהליך המזעזע הזה. אני עדיין מתקשה להבין.

הסיפור שהכי התחברתי אליו בימים שעברו מהמסע הוא הסיפור על ד"ר מנגלה שרצה לבצע ניסויים בתינוקות, ניסוי ללא תכלית מובנת, כמה זמן יכול לשרוד תינוק ללא אוכל ומים- הסיפור עורר בי עצבות גדולה וכעס עצום.

אני עצובה לגלות שאפשר להפוך מקצוע כמו רפואה, שתכליתו לעזור לאנשים ולדאוג לבריאותם ולנסות לפתור בעיות, המכונה האנושית שאלוהים יצר, להפך הגמור. כיצד אותו דוקטור היה יכול להשתמש ביכולתו למטרה רעה כל כך.

זה אבסורד גמור לחשוב שאותו מקצוע, הרפואה, נוצל ועבד למען המטרות ההפוכות שבדרך כלל הוא פועל עבורן.

אושוויץ בירקנאו, מיקה ברקן

חזרנו מאושוויץ. המראות הם לא המראות שציפינו להם. אמרו לנו לפני שלא רואים הרבה, שיש דשא, ושיפה, אך לא שיערתי לעצמי עד כמה. אם לא היו אומרים לנו שהמקום שבו אני עומדת היה מפעל המוות אושוויץ, יכול להיות שהייתי חושבת שאני עומדת במעונות סטודנטים נחמדים, שסטודנטים יושבים בהם על הדשא אחרי השיעורים ומכייפים.
המראה הפורח והיפה הזה מטעה, רק הגדרות מסביב והשער מרמזים על הנוראות שקרו כאן, וגם הם לא ממש מראים את מה שקרה. אם תגיע לקצה ותראה את הגדרות, אולי תקלוט שזה איננו סתם מקום יפה, יש בהן משהו מאיים, אך אולי רק בית כלא היה שם, זה עדיין לא נותן את התחושה של מקום נורא כמו שהמקום הזה היה. בתוך הבניינים יש אולי אזכור לדבר הנורא שקרה כאן, אך גם השיפוץ מבפנים נותן תחושה של סתם מוזיאון.
אך הסיפורים הנוראים וההסברים של אופיר המדריך על התכנון והמחשבה שמאחורי המקום נותנים תחושה מוזרה. שאלו אותנו האם האנשים הללו היו בני אדם וזו שאלה קשה. רק אדם יכול לתכנן רצח כזה, כל כך מאורגן וכל כך מחושב, רצח שהוא לצורך שימוש כלכלי, רק אדם יכול לחשוב על מה אפשר לעשות מכל פיסת אדם, כשהוא חי וגם כשהוא מת, לחשוב איך אפשר להשתמש בשערות של האדם, בעור שלו, בכל חלק ממנו לצרכיו האישיים ולהרוויח ממנו כסף גם כשהוא חי וגם כשהוא מת.
הדבר שקרה באושוויץ הוא לא אנושי, אנחנו כל הזמן אומרים, וזה נכון מבחינת המוסר האנושי. הוא לא נורמלי, לא הגיוני, אך מבחינת התכנון זה מאוד אנושי, כי רק בן אדם יכול לתכנן רצח כזה, בית חרושת למוות שבו לכל דבר יש שימוש, והאדם הופך לחומר גלם. רק האדם האינטליגנטי, החכם, המתורבת יכול לתכנן דבר כזה, שכל פרטיו ידועים עד לפרט האחרון וכל אדם בו הוא חומר גלם כלכלי לשימושם של אנשים, יודע לעשות תכנון אוכלוסים, ורק אדם יכול לחפש מה אפשר לעשות מדברים שאף אחד לא חשב שאפשר לעשות מהם חפצים, למצוא שימוש לכל דבר - גם לגופות אדם.
האם אנחנו יכולים להיות הם, האנשים שעשו זאת. כן. האם אני כאדם, חושבת שאם הייתי במקומם, במקום האדם שהוביל לקרמטוריום, שהוביל למוות, אם הייתי נולדת לסיטואציה אחרת, בעולם אחר, ולא כיהודיה, אני רוצה לחשוב שלא, אני רוצה לחשוב שהמוסר שלי יכול לנצח את השנאה ואת הדבר הזה, אני רוצה לחשוב שאם הייתי במצב ההוא, ההפוך, של הנאצים, הייתי אומרת לא, ולא הייתי עושה דבר כזה, ואולי גם מתנגדת ומנסה לשנות.
בעודי יושבת באוטובוס, נזכרתי בשיעורי היסטוריה, ומשהו אחר הכה בי. הנאצים לא השתמשו ביהודים רק במלחמה, אלא גם לפניה. הם השתמשו בהם כמנוף של שנאה לעלייתם לשלטון. על גלי השנאה ליהודים הם עלו לשלטון והניעו המונים אחריהם. השימוש של הנאצים ביהודים, האשמתם במשבר הכלכלי, כך הם הצליחו לבסס את שלטונם ואת מפלגתם.
השימוש של הנאצים ביהודים נמשך לכל אורך חיי המפלגה, מהקמתה ועד לנפילתה. בתחילה כמנוף לעלייה לשלטון ובמהלך המלחמה כחומר גלם לשימוש, כך יכלו לפתח את הכלכלה ולהעשיר את המדינה. השימוש לא החל במחנות, אלא עוד לפני כן. ולכן הדבר נורא יותר, היהודים לא רק סבלו מהם ושימשו לטובת המפלגה הנאצית במלחמה, אלא עוד לפני כן. השימוש באדם אפילו נורא יותר ממה שחשבתי כשניצלו אותם במחנות, הניצול הזה של היהודים, אפילו מבלי שידעו מכך והבחינו בכך ובכך שהעולם עמד מנגד ולא עשה דבר, ובנוסף זה נותן פתח לדברים כאלה לקרות שוב, כי תמיד יש שנאה ורק צריך את האדם הנכון כדי לתעל אותה לדבר נורא שכזה ולהשתמש בה לטובתו.

אושוויץ בירקנאו, מתן ליברמן

את המפגש עם אושוויץ התחלנו כבר בפעילות הלילית אתמול. הצגנו את הציפיות והחששות מהנסיעה למחנה המפחיד ביותר. כל אחד אמר את הקונוטציה הראשונה למקום: זיכרון, משפחה, פרחים, חוסר ודאות.

התבקשנו לחשוב בלילה על המקום ועל הנסיעה.

הגענו למחנה מוקדם בבוקר לאחר שעה וחצי של נסיעה. למדנו וראינו כיצד התנהל המקום, כאשר למעלה מ-3/4 מהמגיעים נשפטים ישר למוות בשיטתיות מדהימה כפס יצור שעושה פעולה אחר פעולה במהירות ובלי טעויות. את המסע המשכנו במחנה העבודה אושוויץ כשעברנו בשער המפורסם "העבודה משחררת" ופגשנו בניצול בשם מר מלשטיין שפגשנו באקראי וסיפר לנו על תקופת שהותו במחנה והגעתו מאוקראינה והיותו הניצול האחרון ממשפחתו.

עברנו בכל הביתנים וראינו דברים שמילים פשוט לא יכולות לתאר. אך הקטע שנגע בי יותר היה לפני תאי הגזים שראינו את עמוד התליה של מפקד המחנה, רודולף הס, שנתפס ונתלה בצמוד למחנה ב-1947 ונתן הרגשת ניצחון ונקמה.

אך הדבר המרגש ביותר שעשינו היה גם האחרון, והוא הטקס הקבוצתי ולמען האמת סיומו הספונטאני של הטקס בשירת התקווה, היכן שנכלאו ונרצחו יהודים רבים, בגאווה וידיעה שניצחנו וחזרנו! לאחר שנגמר הטקס ונראה לכולנו כל כך הגיוני ומתאים לשיר את הימנון המדינה.

 

מתן ליברמן

יב' 2

קבוצה 4.

אושוויץ בירקנאו, רותם כהן

בירקנאו

איזה קור! אני לבושה בחמש שכבות, צעיף וכפפות, ועדיין קר לי! אפילו לא חורף עכשיו, רק אמצע אוקטובר. בשואה הם היו לבושים בכותונת פסים דקיקה, ואני - עומדת במקום שהם עמדו, במזג אוויר סביר יחסית, ומתלוננת על הקור. מרגישה צורך להשאיר את המעיל בתיק, הם קפאו מקור כאן. למה שאני אוציא את המעיל?

מחנה אושוויץ

ביתן הניסויים, קיר המוות, בור ההריגה, המשרפות, תאי הגזים.

קשה להאמין שבאמת היינו שם, שכל הסיפורים ששמענו בשיעורי היסטוריה התרחשו כאן, במקום בו אנו עומדים.

מרגישה בתוך סט של סרט, לא קולטת שאני במקום האמיתי, וקשה להפנים שהיתה מציאות כזאת מכיוון שהכל כל כך ירוק ופסטורלי מסביב.

גרי (המדריך) מסביר שהמוח המעוות הזה, שחשב על תעשיית המוות והרצח הזאת, זהו מוח של בני אדם.

בני אדם?

 

רותם כהן.

בית הכנסת בלוד'ז

היום בבוקר נסענו לבית הכנסת בלודז', בזמנו אחד הגטאות הגדולים. נכנסנו אל בית הטהרה, שם מכינים את המתים לקבורה ופגשנו את ראש הקהילה היהודית. הוא התחיל בכך שלא דיבר על השואה, כי הגיע הזמן לדבר על דברים אחרים במסע הזה. הוא דיבר על התקופות שלפני המלחמה ואחריה. הוא סיפר שאנשים פחדו להגיד שהם יהודים – הדבר הכעיס אותי מאוד, אבל גם התגאיתי בעצמי, לרגע הרגשתי גאה יותר במדינה והיותי יהודייה מאשר בכל המסע כולו, אך התרגזתי על ההורים שחינכו את ילדיהם להרגיש בושה. הוא דיבר על מספר היהודים ש"יצאו מהארון" בפולין, כפי שהוא כינה זאת, והצהירו שהם יהודים. 300 יהודים חיים בלודז'. הוא סיפר שהאנטישמיות בעיר ירדה, ולמרות שאני לא חיה פה אני לא ממש מאמינה. הוא סיפר לנו את סיפור חייו ואיך הגיע להיות ראש הקהילה היהודית בעיר.

לאחר מכן נכנסנו לבית הקברות, ושם חיכתה לנו משימה – היינו צריכים לנכש עשבים מסביב לקברים בחלקה של חללי הגטו. מכיוון שבמקום הוקמו מצבות לא ניתן לנקות את החלקה עם מכונה, וצריך לנכש את העשבים בידיים.חילקו לנו כפפות ושקיות והתחלנו לנכש ולנקות. לדעתי עשינו עבודה טובה, שהיתה גם ייחודית. חשתי גאווה להיות יהודיה וישראלית.

גטו קרקוב, רוני מימון

קרקוב, 6.10

קשה להסביר את ההרגשה שיש לי כשאני הולכת ברחובות קרקוב. אותם רחובות בהם בילה סבא את ילדותו, אותם רחובות בהם הושפל ואותם רחובות בהם גילה מעשי גבורה.

זו תחושה חזקה של גאווה, גאווה מהולה בעצב אבל עדיין גאווה.

אנחנו הולכים ברחובות הגטו ואופיר (המדריך) מספר את הסיפור של המחנות של תנועות "עקיבא" בקרקוב, את הסיפור של סבא. הם את המטרה שלהם השיגו. הם העבירו מסר ליהודים שחיים בארץ ישראל, רשמו שלוש שורות בהיסטוריה. שלוש שורות של גבורה יהודית, של ערכים ומוסר.

אחרי הסיור כשכולם הלכו לאכול ארוחת צהריים, בסוקניצה, ככר גדולה בקרקוב, נסעתי במונית לבית הקברות היהודי החדש, יש שם מצבה לזכר הוריו של סבי. מצבה על אנדרטה גדולה. מצבה בלי קבר. הדלקתי נר נשמה והנחתי על האנדרטה. זה נתן לי משמעות נוספת למסע, משמעות אחרת של הנצחת זכרם.

אני רוצה לסיים בקטע שכתבו אנשי המחתרת הקרקובאית לאחר המלחמה:

"כאשר תבקרו בפולין, בית הקברות הגדול ביותר של העם היהודי, ותרצו למהול את הכאב הנורא בקורטוב של גאווה, לכו למקום בו שכן בית הקפה "ציגנריה" בקרקוב ואמרו: כאן, במקום הזה, ב-22 בדצמבר 1942, נוער יהודי מורד, נוקם וגאה, חקק עבורנו בדמו, שלוש שורות בהיסטוריה. אחד העם, שעל תורתו חינכה תנועת "עקיבא", אמר כי לעם ללא עבר אין עתיד. לוחמי קרקוב רשמו פרק מפואר בעברנו. אנחנו חייבים להם את העתיד".

 

רוני מימון,

י"ב 2.

היום השישי למסע

היום נסענו מערבה ללודז'. התחלנו בביקור בבית הקברות של יהודי לודז'. המקום מפתיע בגודלו ובכמות הקברים העצומה שיש בו. הקשבנו להרצאה של שמחה קלר, ראש הקהילה היהודית במקום. השיחה הייתה על החיים היום בעקבות השואה. אחרי זה הלכנו לנכש עשבים בחלקה של הקברים של חללי הגטו ולנקות אותה. אני חושבת שהמעשה הזה לא סתם נבחר בשבילנו. מבחינתי זה היה יישום של השיחות שהיו לנו במסע על עזרה הדדית ותרומה לזולת. אני בטוחה שהמון אנשים באים לבית הקברות הזה וחשוב להם שהמקום יישאר מכובד, ואנחנו עזרנו בכך.

אחר כך נסענו לכיכר השילוחים של גטו לודז'- האומשלאגפלץ. הוקמה שם אנדרטה מדהימה לזכר יהודי הגטו, ומה שמדהים עוד יותר הוא שהאחראי לכך הוא ראש עיריית לודז', שאינו יהודי. לישראל לא היה חלק בכך. כשמסתכלים על קרונות המסע שהובילו את היהודים מקבלים צמרמורת, חלל מחניק שלחלונותיו סורגים ותיל, והתנאים בו לא היו אנושיים. אחר כך נכנסו לאנדרטה שלה צורת מנהרה ובסופה משרפה. בתוך המנהרה יש שמות של כל אלה שעברו באומשלאגפלץ. רשימות על גבי רשימות של שמות ושל מחנות השמדה שאליהם הגיעו היהודים מהכיכר. צעדנו ברחובות שהיו פעם חלק מהגטו ולבסוף ישבנו ליד כנסייה. כשנבנה הגטו הפכה הכנסייה למחסן פריקה של ציוד לאסירי המחנה, המדריכים דיברו איתנו על מעשי האכזריות וההשפלה שהשתמשו בהם נגד היהודים. לא ברור איך אפשר להתנהג ככה ובו זמנית להיות אדם עם משפחה, תרבות ונימוסים.

עכשיו כשאני כותבת אנו נוסעים באוטובוס ומקשיבים לשירים שכתב ילד בשם אברמק שמת בגטו לודז'. שמענו את סיפרו ומחריד לחשוב שחייו נפסקו בגיל 14.

יהודית לייזרסון

יהודית לייזרסון – Leizerson

 

נולדה בחנוכה 1934 בטרנוב, כפר השייך למחוז לובלין, בין חלם לסבין.

בכל הכפר היו 7-8 משפחות יהודיות.

המשפחה היתה דתייה מאוד, אבא רב. ליהושע, סבה היתה חנות ממתקים.

לאביה אברהם יוסף לייזרסון ואמה אסתר חיה נולדו 10 ילדים : נחמה, חנה, שרה, משה, אהרון, ישראל, יצחק, אריה, יהודית ורבקה.

בבית דיברו יידיש, בנוסף ידעה סבתא פולנית, ושפה מקומית שהיתה שילוב של אוקראינית ורוסית.

אחיה למדו בחדר בבית הכנסת הקטן ואחיותיה הגדולות נישאו.

סבתא לא התקבלה לבית הספר מפני שהיתה יהודיה, והא נהגה לתת סיגריות ומתנות למורים בכדי שתוכל להיכנס לשיעורים. אך אחרי תקופה מסוימת אסרו עליה להמשיך לבוא, ואחיותיה לימדו אותה.

בבית חגגו את החגים היהודים, והורגשו החגים הנוצריים מהשכנים. אביה אמר לה משפט מהתורה כששאלה מדעו הם לא חוגגים את חג המולד "וייבדל אותנו מן הגויים – כי נתן לנו השם תורת אמת".

בשנת 1941 בהיותה בת 7 הגיעו הגרמנים לכפר והרגו יהודים רבים. יתר המשפחות הועלו על עגלות גדולות ונשלחו לסוביבור, מחנה השמדה שהיה ב-40 ק"מ צפונה מהכפר.  

סבתא עלתה על אחד מהטרנספורטים האחרונים, ובגלל שסבתא היתה קטנה, היא ושרה נסעו על עגלה "פורמוקה" לסוביבור. כשהגיעו לשער המחנה  אחותה אמרה לה ביידיש שעוד מעט יקפצו מהעגלה וילכו ליער, וכך הן עשו.

הן החלו ללכת כשעתיים לכפר הקרוב, לאוסובה.

בחצות הגיעו לבית של אישה, והיא אמרה להן מזל שלא הגעתן לבית השכן, שהיה מלשין עליכן. היא נתנה להן צעיף ואוכל והן המשיכו ללכת.

קוניו היתה הולכת בלילות ומשיגה אוכל כמו סלק, תפו"א ולחם.

האחות שרה (קוניו) שהיתה בת עשרים וקצת לקחה את סבתא תחת חסותה.

סבתא מספרת שיום אחד כשהתחבאה בבוידעם בבית של גוי, שמעה צעדים ומישהו עולה בסולם, היא זיהתה שזה נאצי לפי המגפיים, היא הסתתרה מאחורי עמוד תווך שהחזיק את הבית וכך ניצלה.

סבתא זוכרת שבאביב 42/3 הלכה לאיבוד, כשהייתה בת 8-9.

שתיהן השתכנו ברפת של אישה גויה, ועימן היה שבוי מלחמה רוסי שהתחבא גם הוא. ערב אחד הלכה קוניו לחפש אוכל, והאסיר בא לסבתא עם קנה הרובה ואיים עליה שתסתלק, והרביץ לה עם הקנה. סבתא בכתה והלכה לתעלה שבצידי הדרך. בבוקר היא החליטה שתחפש את אחותה, ואם לא תמצא אותה תסגיר עצמה לראש הכפר.

בלילות התכסתה בקווסטה – סדין עבודה. באחד הלילות התנפלו עליה 6-7 כלבים, ואיש יצא ואמר שהוא מכיר את סבתא אך היא לא האמינה לו וברחה. היא הלכה למשפחת ז'וז'נסקי שלא היתה אנטישמית וישבה בגג הרפת שלהם. באישזהו שלב חשבה ששמעה את אחותה קוניו נכנסת לשם גם אך לא היתה בטוחה. יום אחד גילתה שמישהו פותח את דלת הבריח, וגוי נכנס ומדבר עם קוניו, וכך ידעה בוודאות שזו אחותה. השניים דיברו וקוניו סיפרה לו שאחותה הקטנה הלכה לאיבוד, אבל סבתא לא יצאה ממחבואה בעליית הגג. כשהגוי הלך סבתא קפצה מהגג, ובנס ניצלה. מאז סבתא וקוניו לא נפרדו.

מאוחר יותר התברר להם שנחמה וחנה ניספו במיידאנק. במהלך המלחמה נפגשו עם אשת הסנדלר ובנה אך גם הם לא שרדו.

באחד החורפים התחבאו בארובה של משפחה. קוניו היתה עוזרת למשפחה בעבודות הבית, וכשהיו שומעים אנשים מתקרבים לבית, הן היו נכנסות לארובה.

בת השכנים הנוצרייה גילתה את סבתא, וסבתא השביעה אותה שלא תגלה לאף אחד את מקום המצאה, והשכנה בת ה-13 נשבעה ולא גילתה. בסוף המלחמה נפגשו סבתא והשכנה, והשכנה סיפרה לסבתא שבאמת לא גילתה לאף אחד, ואם השכנה מאוד התרגשה ורצתה לתת לסבתא את המעיל שלה, אך סבתא אמרה לה שעכשיו כבר אין צורך.

בתקופה מסוימת השתכנו אצל איש בשם פבל.

סבתא שמעה ברדיו את ההתפתחויות כמו הקרב על סטלינגרד, והתקדמותו של הצבא האדום בסביבות שנת 45  לסבין , שם שהתה סבתא.

מאוחר יותר עברו לעיירה יחסית גדולה בשם "ולדובה" שנמצאת בסמוך לסוביבור, בצד הפולני של הגבול עם אוקראינה.

יהודית ושרה, עלו ארצה בנפרד, מפני ששרה נישאה בשידוך עוד בפולין.

סבתא הגיעה ארצה ב 5.5.1950. מוורשה נסעה ברכבת לוונציה, ומשם הפליגה ספינת "קוממיות". כשאר הגיעה ארצה שהתה ב"שער עליה" בחיפה. סבתא עברתה את שמה ל"אביבה", מפני שהגיעה באביב. היא היתה אז בת 16 והלכה ללמוד באולפן ואחר כך עברה קורס מזורז לגננות ומטפלות. בתום הקורס עבדה בגן ילדים בקריית חיים. באותה תקופה התגוררה אביבה ביחד עם אחותה שרה, בעלה יעקב וילדים יוסף ואהרון בקריית מוצקין.

מאוחר יותר התגייסה סבתא ושריתה בנח"ל בתור פקידה ועל סף השחרור מהצבא, בשנת 1954 הכירה את בעלה לעתיד, אהרון, שעבד במפעל נשר.

הים נישאו ב 9.11.1954 באולם שמחות בחיפה.

סבתא אומרת שאין שאינה נזכרת במה שעברה, וחלק ממנה נשאר שם.

 

יוסף האב, היה רב ולכן היה קל לזהותו כיהודי, ירו בו בביתו בעודו מתפלל שחרית

האם אסתר והאחים יצחק ואריה, נתפסו ונהרגו, ואחריהם גם אהרון וישראל.

רבקה, בת הזקונים\ נפטרה במהלך המלחמה מדלקת קרום המח.

האחיות נחמה וחנה נספו במיידנק.

 

משה התגורר בליטא ולמד בישיבה, תלמידי ישיבה ברחו לרוסיה, משם לסין ואז לארה"ב – כך ניצל משה שעדיין גר בארה"ב עם צאצאיו.

קוניו (שרה) עלתה ארצה והשתכנה בקריית מוצקין.

סבתא גרה עם בעלה בקריית טבעון.

מיידאנק, יעל הורוביץ

אני לא יודעת למה... יש לי צמרמורת בכל הגוף... זה לא שיש משהו שריגש אותי, העציב אותי, או זיעזע אותי במיוחד...

אני עדיין לא תופסת את זה...

בכיתי. בכיתי כל כך שקיבלתי בחילה, כל השערות בגוף שלי עמדו, והעיניים שלי התנפחו פי שתיים מהגודל הטבעי שלהן...

הבכי הזה פתאום בא לי... אחרי שכבר עברתי את תאי הגז, המשרפות, המחסן עם הנעליים (קילומטרים של נעליים, כולן שחורות). הייתי בטוחה שאלה נעליים שאסירי המחנה קיבלו מהגרמנים. הייתי בטוחה בזה עד שראיתי פתאום נעל אחת, שונה, קטנה, לבנה. הזדעזעתי: הנעליים האלה היו שייכות למישהו פעם. כל זוג נעליים כזה נבחר על ידי מישהו שהחליט שהן יפות, מיוחדות ותואמות את אישיותו. הבובות של הילדים ובורות הירי ובמיוחד האפר, הר של אפר אנשים, בני אדם.

אחרי כל זה - בכיתי. ראיתי הכל וזה לא עשה לי כלום, אבל כשכולם הלכו לשירותים דיברתי עם אימא בטלפון, ובכיתי.

זה לא שאני מתגעגעת בטירוף, אני אף פעם לא בבית, אני רגילה לגעגועים האלה אבל יש לי כל כך הרבה שאלות, שאני לא רואה בראש שלי שום קצה של פיתרון להן.

איך כל זה קרה בלי שמישהו יעשה משהו?

איך אנשים יכלו לראות ולשתוק?

איך מפקד המחנה יכול לחזור הביתה (לביתו שבתוך המחנה), ולהסתכל למשפחה שלו בעיניים?

איך יכול להיות שבני אדם הגיעו לשיאים כאלה? למחשבות האלה, למעשים האלה?

איך יכול להיות שמחשבות של אדם, בן אנוש, שהמוח האנושי יכול להגיע למקומות אפלים כאלה?

אני חושבת שבגלל שזה מטריד אותי כל כך, ובמקביל אני גם יודעת שסביר שלא אמצא תשובות לשאלות האלה, אני פשוט רציתי כל כך לחזור לאחור, להוציא את כל זה מהתודעה שלי... לא לדעת... לא לראות... לא לשמוע... פשוט הייתי צריכה את אימא... רק בשביל לקבל חיבוק.

אני יודעת שמחובתנו לזכור ולא לשכוח, אבל זה פשוט מתסכל אותי.

 

מה אני יכולה לעשות?

 

יעל הורוביץ

י"ב 11

מיידאנק, ליעד בהריר

יומן מסע, בוקר טוב!

מתחיל היום הרביעי של המסע ואני מרגיש כאילו עברה כבר שנה. כבר יצא לי לראות דברים שהשפיעו עלי קשות. בזמן האחרון עולות בראשי הרבה מאוד מחשבות: איך הם בני אדם? מה צריך לעשות לבן אדם כדי להפוך אותו למפלצת? איך אפשר להשמיד תרבות שלמה? ואיך אפשר להסתכל ולא לשים לב למה שקורה? יש לי עוד הרבה דברים להבין והמון דלתות לפתוח.

מצפה לראותך בהמשך.

ליעד בהריר

י"ב 3.

מתן כהן

אני יושב עכשיו באוטובוס. עוזבים את אנדרטת רפפורט לכיוון שדה התעופה. רק עכשיו, בסוף המסע כביכול, יוצא לי קצת לחשוב על מה שעברתי בשבוע הזה, ובעיקר על מה שקיבלתי.

חוץ מלראות מחנות השמדה ותיאורים מזוויעים של חיים ומוות בגטאות ובמחנות העבודה והמוות, שאלתי את עצמי שאלות רבות על האדם עצמו. בעיקר שאלתי את עצמי כיצד אני משתנה ונעשה אדם שמעריך את חייו בצורה שונה ודואג לכך שזכויותיו של כל אדם יישמרו בכל מצב, אדם שאכפת לו מהזולת ושלעולם לא יישאר אדיש לעוול שנעשה ולא יחשוב שאליו זה לא יגיע, אלא ידאג שאליו זה לא יגיע.

אם קצת מכל ה שרשמתי עכשיו יישאר אצלי, אהיה מרוצה מאוד.

דבר נוסף שהבנתי במסע הוא שבחלוף השנים האתרים משתנים, המחנות הם עכשיו יערות ירוקים, המבנים מתכלים, הניצולים מתמעטים והדבר היחיד שנשאר אלו עדויות כתובות, ועם שלם שצריך להזכיר ולהסביר. בתקופה זו נשמעים יותר ויותר קולות של מכחישי שואה. בעוד קולם גובר וכמות הניצולים פוחתת ישנה סכנה ממשית שעוד כ-30 שנה לא יאמינו כלל וכלל למה שאירע באותה תקופה. לכן הדבר שאנו חייבים לעשות הוא לזכור ולא לשכוח, לספר אודות השואה לדורות הבאים מתוך כוונה שדבר כזה לא יישנה בתולדות האנושות.

 

מתן כהן.

 

פלאשוב, ענבר כהן

פלאשוב, כשאר האתרים בהם ביקרנו עד כה, היא יפה ופסטורלית. זה מה שיש שם עכשיו - עצים, רחבת דשא שטופת שמש, אנדרטה מרשימה.

ביופי יש אירוניה ויש גם צד אחר - המשכיות. עמדנו לפני האנדרטה שמענו על המקום מחנה עבודה, התעללויות אכזריות, השפלה, הרס החיים. דברים כגון אלה התרחשו במחנה מידי יום. אנשים נאנסו לוותר על חייהם, אהבותיהם, רצונותיהם.

בתורתו של היטלר היו חלק מהגזעים נחותים יותר וייעודם היה שיעבוד. חייהם לא חיים, לא בעולם האידיאולוגיה הנאצי.

הטקס היה משמעותי. קטעים ששיקפו את המקום והתאימו לו. הקטע המתאר את שינדלר ומולו את מפקד המחנה - האחד בחר בטוב ובהצלחה, והשני ברוע, ברצח, התעללות והתאכזרות, היה מאוד חזק בעיניי. הוא המחיש את שתי הבחירות שיש ששתיהן אפשריות - שאפשר היה לבחור בטוב. זה נותן תיקווה. בכלל הטקס עסק בנושא הזה-בבחירה שיש. בזה שבכולנו יש זיק אנושי של טוב.

אני כל כך רוצה להאמין בזה, למרות הזוועות. זה קשה אחרי מה שקרה פה פשוט קשה להאמין בזה. איפה היה הצד הטוב של כל אותם האנשים אז? איך בכל זאת הם בחרו ברוע המוחלט?

התקווה לטוב שבאנושות נשארת אבל היא קטנה.

אולי הגרוע ביותר מאחורינו? אבל זוועות קורות עוד היום.

בקרקוב:

הסיפור על בני בנוער היה מדהים במיוחד בעיניי. הם כל כך מדהימים, איך בכזה עולם נורא הם שמרו על מנהיגים, על שיתוף פעולה, על קיום חייהם על אהבה. איך הם התגייסו לפרסום העיתון, לאיסוף נשק ללחימה. הם היו כל כך מלאי תושייה, מלאי רוח חיים.

גם הסיפור על חסידי אומות העולם היה מדהים. פעולתם היא האור האחד בגהינום שהיה במלחמה הזו. הם סיכנו את החיים, פתחו את בתיהם לאנשים רק בגלל שהם רצו להיות בני-אדם כלפי בני-אדם.

 

ענבר כהן,

י"ב 10.

רותם כהן

בס"ד

הדשא הירוק של הגטו/ רותם כהן

הדשא של הגטו ירוק. נראה מושלם.

הדשא של הגטו מטופח ורם.

הדשא של הגטו צעק בשקט, לא נם.

כי הדשא של הגטו מכסה את כל הדם.

את כל הפחד, הייאוש של יהודי העולם.

הדשא של הגטו מכסה נשמות בני אדם.

לפני המוות/ רותם כהן

לעמוד במסדר

להסתפר

להוריד את הבגדים

לנסות להיצמד אל אמא, בעת הכניסה למקלחות.

אני עומדת כאן,

ונצמדת לקיר שעליו הם נשמו את נישמתם האחרונה

מנסה לגעת בהם, אבל הם לא לידי.

היום, יום שבת, 7/10/06

היום אני יצאתי מתאי הגזים, והם- עדיין שם...

 

רותם כהן,

י"ב 11.

גלריית תמונות מהמסע

לרשותכם גלריית תמונות המלווה את המסע ומתעדכנת על בסיס יומי

לצפייה באלבומים יש להקיש על היום המבוקש.

4.10.06 יציאה למסע, שדה התעופה קטוביץ וסיור בקרקוב



6.10.06 מחנה העבודה פלאשוב, סיור בקרקוב וקבלת שבת



8.10.06 ורשה וגטו ורשה



9.10.06 - יהדות לוד'ג ביקור בגטו ובית הקברות היהודי



10.10.06 - טיקוצי'ן, יער לופוחובה, טרבלינקה וערב פולקלור פולני





11.10.06 - מסלול הגבורה בגטו ורשה, חזרה ארצה



קטעי וידאו מהמסע

לשמירת הסרטונים, יש ללחוץ על כפתור google בתחתית הסרטון. הלחיצה מעבירה לעמוד הסרטון באתר google. בעמוד בצד ימין מופיע לחצן download, להורדת הסרטון.

אושוויץ בירקנאו

ביקור בבית הכנסת בטיקוצ'ין

ביקור בישיבת חכמי לובלין

הצגה במהלך הסיור בורשה

ורשה - ביקור בבית הכנסת

טקס במחנה ההשמדה טרבלינקה

טקס במחנה העבודה פלאשוב בקרקוב

טקס הקראת שמות במחנה העבודה מיידאנק

טקס לזכר יהודי עיירת טיקוצי'ן

טקס סיום - אנדרטת הגיבורים

מחנה ההשמדה אושוויץ - בירקנאו, סיפורה של סבתא של נועם קצב

מחנה ההשמדה אושוויץ - טקס קבוצה מספר 1

מחנה ההשמדה אושוויץ ביתן הזיכרון היהודי

מחנה ההשמדה מיידאנק טקס זיכרון

נסיעת בוקר לפלאשוב - קראקוב

פגישה מרגשת במחנה ההשמדה מיידנק עם אחד ממשחררי המחנה וסיפורו המרגש

קבלת שבת ערב חג הסוכות

שירה בזמן הנסיעה באוטובוס 1

תלמידי בית הספר מנקים את חלקת חללי הגטו בבית הקברות היהודי בלודז'

המסע לפולין 2007

תמונות המשלחת

תמונות סיום

קטעי וידאו מהמסע

משלחת א

סיור בעיר קרקוב

עדות של ניצולת שואה - גטו קרקוב

מחנה ההשמדה - טרבלינקה

קבלת שבת

העיירה טיקוצין

יער לופוחובה

הטקס באנדרטת רפפורט

היום הרביעי למסע - מחנה ההשמדה מיידנק

ביקור בבית הכנסת בקרשניק

בית הקברות רקוביצה, מחנה פלשוב

טקס סיום, מחנה פלשוב

סיכום היום הראשון למסע

ערב פולקלור פולני

קריאת מכתבה של סבתו של התלמיד ארבל קייזר הגב' לאה קייזר באושוויץ

שירה באוטובוס מס. 1

אושוויץ

אושוויץ בירקנאו

משלחת ב

סיור בעיר קרקוב - גדות נהר הויסלה

עדות של ניצולת שואה - גטו קרקוב

סיור בבית הקברות היהודי בורשה

סיור בחומת גטו ורשה

קבלת שבת

שיחות ורשמים מהמסע - תלמידי המשלחת - סבב ראשון

שיחות ורשמים מהמסע - תלמידי המשלחת - סבב שני

שיחות עם התלמידים - העיירה טרנוב

מחנה ההשמדה - טרבלינקה

שיחות עם תלמידים והדרכה

היום הרביעי למסע - מחנה ההשמדה מיידנק

היום הרביעי למסע - סיור בעיר טרנוב

בית הקברות רקוביצה, מחנה פלשוב

היום השני למסע, העיירה טיקוצין

היום השני למסע, יער לופוחובה

טקס באנדרטת רפפורט

טקס סיום, מחנה פלאשוב

סיכום היום הראשון למסע

עדות קרקוב

ערב פולקלור פולני

קרקוב

ראבקה

אושוויץ

אושוויץ בירקנאו

גלריית תמונות מהמסע

משלחת א

9.10.07 יציאה למסע - שדה התעופה, בית הקברות היהודי, הגטו, בית יאנוש קורצ'אק, מסלול הגבורה, אנדרטת רפפורט.

היום ה 1 למסע

10.10.07 טיקוצ'ין, יער לופוחובה, טרבלינקה.

טיקוצ'ין
יער לופוחובה
טרבלינקה

11.10.07 גטו וארשה, מחנה ההשמדה מיידנק, קראשניק

היום ה 3 למסע

12.10.07 בית הקברות היהודי בקיילצה, קבלת שבת.

13.10.07 - סיור בעיר קרקוב, ערב פולקלור

day 5
קרקוב
ערב פולקלור
folklore night

14.10.07 ראבקה

16.10.2007 - בית הקברות רקוביצה, מחנה פלשוב - טקס סיום

15.10.07 - מחנות ההשמדה אושויץ בירקנאו

אושוויץ בירקנאו
מחנה אושוויץ
birkenau

משלחת ב

9.10.07 יציאה למסע - שדה התעופה

10.10.07 העיירה טיקוצ'ין, לופוחובה, טרבלינקה.

11.10.07 בית הקברות היהודי בורשה וחומת הגטו, מחנה ההשמדה מיידנק

בית הקברות היהודי בורשה וחומת הגטו
מחנה מיידנק

יומן מסע(מיידאנק-יום חמישי 11.10.07)



קטע מיומן המסע שלי על מחזה הביעות במחנה מיידאנק:


"אני הייתי שם בצריפים,בקור במיידאנק. הייתי שם בתאי הגזים,במקלחות,במשרפות,שם ראיתי את כתמי הציקלון B שהיו על התקרה,את שריטות הציפורניים על הקירות,הלכתי על רצפת העץ שחריקותה נשמעו כה צורמות...

אני הייתי שם וחשתי את הכאב. הזמן עצר מלכת והייתי תלויה באוויר,פה-ולא פה.הלכנו מצריף לצריף,מכאב לכאב והדמעות שסירבו לזלוג,כאילו קפאו בשל הכפור שבחוץ..

הייתי שם...במקום בו גוועו אהבות,במקום שבו אבדה שמחת החיים...הייתי שם מול הר עצום של עפר,ולא יכלתי להבין ש"ערימת החול" הגדולה הזו,הייתה פעם אנשים..בני אדם..

"כי עפר אתה ואל עפר תשוב"(בראשית ג').

התקרבתי..חיפשתי סימני חיים,אנושיות,אך לא מצאתי דבר. כשראיתי את הר העפר..חשתי את הזוועה,שמעתי את צעקות הנשים שראו את ילדיהם נשרפים למוות.ראיתי את הערימה של העפר כערימה של אנשים,בחורים צעירים,בחורות צעירות,הורים,ילדים קטנים,תינוקות...

עבורי,משמעות המסע וההקשר של המסע לחיינו כיום היא לשמור על מדינתנו,לדאוג שהצבא שלנו יהיה חזק, לדאוג לזכור ולהזכיר כדי שדבר כזה לא יחזור על עצמו לעולם.כדברי של אברהם שילונסקי "נדרתי את הנדר לזכור את הכל,לזכור- ודבר לא לשכוח".. עלינו לשמור על מדינתנו מכל משמר..ולהבין שאם לא תהיה לנו מדינה השואה עלולה לחזור על עצמה.

מסע זה ,עבורנו,בני הנוער שעומדים לקראת גיוס צריך להזכיר לנו כמה שאנו ברי מזל שנולדנו במדינה, עמידה ואיתנה עם צבא,ולכן עלינו לשמור על מדינתנו מכל משמר ולהגן על תושביה.

נפלה בחלקי זכות לעבור את המסע הזה,וכעת זו חובתי להעביר אותה הלאה.

תזכרו את המראות

תזכרו את הריחות

תזכרו את הדמעות

תזכרו את הסיפורים

תזכרו את הזוועות

תזכרו את התמימות

תזכרו את האכזריות

תזכרו את הכאב

תזכרו את הפחד

תזכרו את ההשפלה

תזכרו ואל תשכחו לעולם!

דנה נח

יב"4

ביה"ס "בליך"

משלחת לפולין

אוקטובר 2007

12.10.07 סיור בטרנוב, בורות ההריגה זביליטובסקה גורה, שיחות, קבלת שבת מלון נובוטל.

13.10.07 - סיור בעיר קרקוב, ערב פולקלור

קרקוב
ערב פולקלור
folklore night

14.10.07 ראבקה

15.10.07 - מחנות ההשמדה אושויץ בירקנאו

אושוויץ בירקנאו
מחנה אושוויץ
birkenau

16.10.2007 - בית הקברות רקוביצה, ביקור במכרות המלח, מחנה פלשוב - טקס סיום

דבר מנהלת המשלחת

תשרי תשס"ח
תלמידים ותלמידות יקרים,
"[...] יזכור החי את מתיו כי הנה הם מנגד לנו
[...] יהיו חיינו ראויים לזכרם"
(אבא קובנר)

לאורך המסלול

בבואכם לפולין תעמדו פנים אל פנים מול עוצמת השואה שפקדה את עמנו בדור האחרון.

שואה היא אירוע מרכזי, גורלי בתולדות עמנו, שלימוד מתוך ספרים והתייחדות בטקסים אינם מסוגלים להביע ולעורר את היחס הראוי לה, ועל כן "טוב מראה עיניים מהלך נפש".
בשהותנו בפולין ננוע בין אבל לכעס, בין עוצמה לעלבון, בין גאווה יהודית על מורשת אדירה לבין תחושת חידלון וחוסר אונים כנגד עולם שנכחד ללא סיבה וללא תכלית.
במסע לפולין תוכלו להבין מעט ממה שקרה וממה שאבד לעם ישראל בשואה. כך תשכילו לדעת מה גודל האחריות המוטלת עליכם - דור ההמשך - בטיפוח ובשימור נכסי הרוח והמורשת היהודית לעתיד לבוא ובהגנה על קיומנו ועל קוממיותנו כעם וכמדינה המגינים על עצמם.
בעומדנו ליד משרפות המוות במחנות ההשמדה, כשהלב והעיניים דומעות על חורבנה הנורא של יהדות אירופה ויהדות פולין בתוכה, נחוש את היקף האובדן שגרמה השואה לעם ישראל. עם זאת יתמלא הלב גאוה על זכותנו הגדולה להיות אזרחי מדינת ישראל, ונזכור כי מדינת ישראל המשגשגת מהווה תשובה מוחצת לשואה.
לצד היות המסע מסע היסטורי ושל זהות יהודית, מסע זה הוא גם מסע אל האנושיות, מסע שיפגיש אתכם עם מורכבותו של האדם, עם הרוע בקיצוניותו ועם הכאב והסבל שהוא גרם. זהו גם מסע של זיכרון והנצחה, שבא לידי ביטוי בסמל המשלחת. לבסוף, זהו גם מסע של שליחות. כל אחד ואחת מכם הינו שליח של מדינת ישראל: אתם בני-נוער יהודיים, אזרחי מדינת ישראל, מייצגים את שרידי העם, את הקהילות והמשפחות שהושמדו על אדמת פולין, את "הפלנטה האחרת" (כדברי ק.צטניק במשפט אייכמן) ומייצגים את המדינה שלנו, מדינה יהודית ריבונית וחזקה.

 

בברכת מסע מוצלח ומשמעותי,

רויטל לבגורן

מנהלת בית י"ב וסגנית מנהל ביה"ס

מנהלת המשלחת

דברי מנהל בית הספר

תשרי תשס"ח

"על דעת עיניי שראו את השכול [...]
נדרתי הנדר לזכור את הכול,
לזכור ודבר לא לשכוח [...]
קונם אם לבוקר אחזור לסורי, ומאום לא אלמד גם הפעם."

(מתוך "נדר" לאברהם שלונסקי)

תלמידים יקרים,

המסע העומד בפניכם הוא חשוב ומשמעותי.
הדרך שבה עתידים אתם ללכת, נושאת בחובה מטען של מראות, של זיכרונות ושל התמודדויות רגשיות וערכיות.

בשירו "נדר" מציע המשורר אברהם שלונסקי להפוך את המסע ואת זיכרונותיו לתהליך של למידה: למידה על תולדות עמנו ומורשתו, על הצורך במעורבות לסילוק עוולה, על פיתוח החוסן האישי התובע לגלות חמלה וסיוע לחלש גם ברגעי מצוקה ושכול.

אני מברך אתכם שבמסע זה תזכו לייצג את העם היהודי ואת מדינת ישראל בכבוד ומתוך תחושת שליחות אמיתית.

צאתכם לשלום ושובכם לשלום!

בברכה,

גיל פרג

מנהל בית הספר

מזג האויר באתרים בהם נבקר

וארשה

קטוביץ

לובלין

קראקוב

רשימת ציוד אישי

            תלמידים הנוסעים לפולין שלום רב, להלן מספר הנחיות לגבי נסיעתכם לפולין


מזג האוויר:
קר, אך יש הבדל ניכר בין הטמפרטורה בתוך המלון והאוטובוס – שם מחממים – לבין הטמפרטורה בחוץ, בשטח פתוח.
לשם כך יש להצטייד בבגדים שיתאימו לשני המצבים: חולצה, סווטשרט, מכנסיים, סוודר קל לבית המלון והאוטובוס,
ולבוש חם במיוחד לשהייה בחוץ.
אין לבוא עם בגדים / תיקים שעליהם כתובת בעברית.

            בתי מלון:
הם ברמה טובה מאוד ולכן השירותים המיוחדים שם יקרים.
אין להזמין שירות חדרים, שיחות טלפון (אין גוביינא בפולין), ולהשתמש במיני בר בחדר.

טלפון:
יש טלכרד בפולין אך מספר המכשירים קטן ולא נמצא בכל מקום.
אין שיחות גוביינא וכל שיחה שתוזמן מהחדר במלון תחויב בשרות גם אם לא בוצעה שיחה
במקרים חריגם פנו אל מלוויי המשלחת.

רשימת ציוד למזוודה:

לבוש:
כובע, צעיף, כפפות – חובה !!!
מעיל מחמם עבה ועמיד בגשם – חובה !!!
נעלים אטומות למים.
גרביים חמים.
בגדים להחלפה, נעליים להחלפה.
סווטשרט, סוודר.
גופיות ולבנים חמים.
חולצה לבנה לערב שבת – חובה !!!
סווטשרט המשלחת – לא לשכוח.
כלי רחצה – סבון, כלי גילוח, שמפו, משחת שיניים, מברשת שיניים (יש במלונות מגבות).
שעון מעורר.
משקפים רזרביים (למרכיבי משקפיים) או עדשות מגע.
נרות שבת.

והשאר לפי טעמכם, אך אנא אל תגזימו ! זכרו: מזוודה אחת לכל אחד !
אל תשכחו לצרף למזוודה את תגית הזיהוי עם הפרטים המלאים !
את המזוודה תוכלו לפתוח רק בפולין בערב במלון.

רשימת ציוד לתיק יד:
(לאוטובוס, למטוס) תיק זה נמצא אתכם כל הזמן.
כרטיס טיסה – יש להצטייד בהעתק כרטיס ודפיו הראשונים של הדרכון ולשמרם בנפרד).
דרכון בתוקף.
כתובות וטלפונים של המלונות.
כפפות, צעיף.
כיפה (לבנים).
נרות זיכרון (לפחות 5).
תרופות אישיות – (משאפים לסובלים מאסטמה).
עזרה ראשונה (אין להשיג בפולין את התרופות שאנו רגילים להן. לכן יש להביא תרופות לכאבי ראש, לכאבי בטן, פלסטרים וכו')
נייר טואלט.
מכשירי כתיבה – לרישום חוויות.
יומן מסע (תקבלו מתנה מביה"ס בשדה התעופה).
שקיות ניילון קטנות.
מצלמה (אם רוצים)
נשנושים שאתם אוהבים לדרך.
מטריה מתקפלת – חובה.
פנס כיס.
כלי נגינה.
ציוד להיגיינה אישית (לבנות).

ארנק מוסתר צמוד לגוף.

כסף ודברי ערך:
כסף זר – יוצאים מהארץ עם דולרים או יורו ומחליפים בפולין לזלוטי.
ההחלפה תתבצע במקום מסודר ומרוכז ולא ברחוב.
מומלץ, לא לשאת דברי ערך מזהב בזמן המסע (עגילים, צמידים וכו').
במכס הפולני עליכם להצהיר על כל דברי ערך שברשותכם.

חשוב ביותר – רשימות של בני משפחה שברצונכם לקרוא את שמותיהם בטקסים.

בטיסה מפולין לישראל – אסור לעלות למטוס עם: נוזלים, ג'ל, תרסיסים, משחת שיניים, קרמים, שמפו, משקאות, בושם, דאודורנט (מתוך אתר אל-על).

שימו לב:
עליכם להצטייד בארנק מוסתר פנימי ובתוכו ארבעה מסמכים החייבים להיות עליכם במשך 24 שעות ביממה:
דרכון בעל תוקף.
כרטיס טיסה.
דמי כיס – לבזבוזים ולקניות לא יותר מ- 100$. יש לקחת שטרות קטנים.
כתובות וטלפונים של המלונות ורשימת טלפונים לשעת חירום.


אנו מאחלים מסע מוצלח לכולנו

רשימת תלמידים גוש א

  קבוצה מספר 1
  מורים מלווים: רויטל לבגורן+רחל רקובסקי
  מדריכה: חני אפרימוב
 מס' שם כיתה
 1 אמיר גלברט יב 3
 2 אורי שניטמן יב 3
 3 גיל אבירם  יב 3
 4 ארבל קייזר יב 3
 5 עומר בן- עמי יב 10
 6 גיא גרינהוט יב 10
 7 תום בלקינד יב 10
 8 אסף פריד יב 11
 9 ענבר כספי יב 6
 10 ליטל בן ארויה יב 6
 11 טל חלפון יב 6
 12 ליזה אזרץ יב 10
 13 רותם פלג יב 6
 14 שי שילון יב 6
 15 שי-לי טל יב 11
 16 הילה שני יב 11
 17 מיטל נחמני יב 1
 18 רעות קמחי יב 11
 19 אביחי משה יב 1
 20 יונתן גוטליב יב 1
 21 סיאן בן- שאנן יב 2
 22 מור מזרחי יב 1
 23 ירדן אורלובסקי יב 11
 24 גילי דוד יב 1
 25 שני סטרינסקי יב 6
 26 שני גנון יב 6
 27 מאיה אברמוביץ יב 11
 28 לינור שטיין יב 2
 29 יאיר מרטינוביץ יב 10
 30 סתיו ליפיץ יב 10
 31 יה-לי קודנצ'יק יב 5
 32 דפנה פיפקביץ יב 5
 33 טל רבינוביץ יב 1
 34 נועה כרמלי יב 6
 35 נעמה שחר יב 7
 36 אלה שפיר יב 7
 37 אוהד כריסטוף יב 6
 38 תומר צרור יב 3

  קבוצה מספר 2
  מורים מלווים: מיכל לוגסי+משה קיטלרו
  מדריכה: זהבה וידל
 מס' שם כיתה
 1 דניאל ברעם יב 10
 2 מיכל קיפניס יב 10
 3 ליאור גבר -רוט יב 10
 4 דניאלה מרוז יב 10
 5 ליטל אקשטיין יב 3
 6 מור זנדהאוז יב 3
 7 יונתן דננברג יב 3
 8 עומר ארליך יב 4
 9 ירדן לוי יב 9
 10 שני כוכבי יב 8
 11 נוי קרולינסקי יב 11
 12 לורן קריסי יב 8
 13 שחר אור יב 8
 14 רוית שרעבי יב 8
 15 רותם מחלב יב 7
 16 שירן סייג יב 7
 17 ענבל חסון יב 5
 18 שי מוסאי יב 5
 19 מור אמיתי יב 7
 20 עדי נבות יב11
 21 אופיר ארבל יב 11
 22 אסף עמיאל יב 11
 23 דניאל הר- ציון יב 11
 24 מודי קוזלובסקי יב 8
 25 מתן הלר יב 1
 26 אור לויעד יב 4
 27 ניסן מימון יב 3
 28 קורין מוצפי יב 3
 29 עומר חומסקי יב 11
 30 נמרוד בן- ציון יב 11
 31 עידו אילני יב 1
 32 גידי טיץ יב 1
 33 נדב וקנין יב 6
 34 ברק ברקן יב 11
 35 גילי אביאני יב 9
 36 דנה תיק יב7
 37 ספיר רובין יב 5
 38 דור חי יב 9
 39 טל טוסק יב 6
 40 גיא לופטה יב 9
 41 אור אלמוג יב 5
 42 יונתן חבר יב 7
 43 יואב אבנד יב 5
 44 יעל בנקל יב3

  קבוצה מספר 3
  מורים מלווים: תמי ברנע+כרמית בלקמן
  מדריכה: עופרה מאיר
 מס' שם כיתה
 1 ספיר ניסים יב 9
 2 נופית עלמני יב 9
 3 קארין ברוך יב 2
 4 אוריאן חיות יב 7
 5 מיכל אלימלך יב 9
 6 מעין חזקיה יב 4
 7 עדי רצון יב 1
 8 שיר אביב יב 9
 9 אלעד יעקובי יב 1
 10 עומר מירון יב 1
 11 ארז מכלו יב 1
 12 דור הורוביץ יב 9
 13 יונתן כהן יב 1
 14 מיכאל עוזרי יב 1
 15 לימור רונן יב 2
 16 אור הבי יב 2
 17 יעל נחום יב 9
 18 ליעד בן -צור יב 9
 19 תומר גור יב 6
 20 שלומי לגזיאל יב 3
 21 חן חיוואי יב 12
 22 דניאל אהרוני יב 12
 23 שירן הרצברג יב 9
 24 נופר לוי יב 10
 25 זוהר ברק יב 11
 26 מיכל נגר יב 7
 27 ברק מזרחי יב 8
 28 יואב קורץ יב 3
 29 עדי מוטיל יב 11
 30 נועה פללר יב 11
 31 ליטל אלפרין יב 9
 32 שחר כהן יב 3
 33 ירדן שרוני יב 9
 34 גל אלון יב 5
 35 טל כהן יב 7
 36 קרן בריצ'נר יב 7
 37 אופיר אלון יב 3
 38 דניאל קליג' יב 3
 39 גל הוד יב 5
 40 עדי רוזנצוויג יב 9
 41 שיר האוסמן יב7
 42 לירון לובל יב 11
 43 שיר סלינסון יב 10
 44 רז גור יב 8

רשימת תלמידים גוש ב

  קבוצה מספר 4
  מורים מלווים: ניסים סער+אילנה שמואלי
  מדריכה: שרון קורלנד
 מס' שם כיתה
 1 מתן הדר יב 4
 2 איתי פישלר יב 4
 3 לירון לוזון יב 7
 4 אפרת רז יב 11
 5 גילי פלדמן יב 7
 6 נועה כהן יב 7
 7 מיכל למזה יב 6
 8 ליהי הירש יב 11
 9 אורי אבדי יב 9
 10 עידן פלמור יב 4
 11 בר אברהם יב 9
 12 שני מור יב 7
 13 טל סמרה יב 9
 14 נדב קריימן יב 8
 15 טל פדלון יב 4
 16 אורי יחזקאל יב 1
 17 דנה נח יב 2
 18 רוני ארביב יב 2
 19 עדי ביבי יב 2
 20 שירלי גרדי יב 2
 21 טל ברבי יב 2
 22 מיכאל מועלם יב 2
 23 חזי כהן יב 1
 24 יניב מילשטיין יב 11
 25 מקסים גלובנוב יב 2
 26 זיו ארבל יב 10
 27 אורי כץ יב 1
 28 רמתי בנימין יב 10
 29 כהן יקיר יב 4
 30 איתי מוליה יב 5
 31 נטלי יעקב יב 1
 32 יעל גולן יב 7

  קבוצה מספר 5
  מורים מלווים: עובד צור+עליזה לנציאנו
  מדריכה: חגית אליאס
 מס' שם כיתה
 1 חזי סידון יב 9
 2 אור רייפר יב 2
 3 הדר שטרוסברג יב 6
 4 שני חיימוביץ יב 6
 5 שני רייפמן יב 11
 6 שירן הדדי יב 11
 7 ענבל גואטה יב 6
 8 דניאל נשיא יב 6
 9 לירון חלאוי יב 1
 10 מור יגר יב 4
 11 ערן חנגלי יב 4
 12 שחר אברהמי יב 11
 13 איתי אמנון יב 3
 14 דין ויינשטיין יב 3
 15 צרי בר- נתן יב 10
 16 ליאת חסיד יב 10
 17 איתי צדוק יב 11
 18 עמוס גלעד יב 11
 19 נופר בהרב יב 10
 20 טמיר עינב יב 2
 21 שרון רובינשטיין יב 11
 22 דנה כהן יב 2
 23 סיון מרדכי יב 6
 24 קרן אברמוביץ יב 6
 25 פלג כץ יב 10
 26 חן יאקא יב 10
 27 איב דן יב 10
 28 ריל גרינפלד יב 10
 29 עידן בנימין יב 6
 30 נופר סגס יב 6
 31 ספיר כהן יב 8

  קבוצה מספר 6
  מורים מלווים: אירית דוש_אילה טופז
  מדריכה: ליטל בר
 מס'  שם  כיתה
 1 דניאלה גולה  יב 10
 2 ענבל קם  יב 10
 3 לירון טלמור  יב 11
 4 עטר שושן  יב 10
 5 שחר אהרוני  יב 5
 6 רעות הררי  יב 5
 7 נופר כהן  יב 11
 8 שירה קליינהאוז  יב 7
 9 שני ניב  יב 11
 10 מיכל אברמוביץ  יב 11
 11 מלי לוי  יב 10
 12 חן דרהם  יב 10
 13 שחר קיכלר  יב 10
 14 טל לוי  יב 10
 15 פז מינטוס  יב 10
 16 דנה פרמסלי  יב 2
 17 סתיו הירשוביץ  יב 1
 18 אילון אביגור  יב 3
 19 הדר אנין  יב 5
 20 שחר דנציגר  יב 5
 21 יואב רוקח  יב 5
 22 אלעד בן- יהודה  יב 3
 23 אריאל סלומה  יב 5
 24 אור גרשון  יב 5
 25 עומר רוב  יב 6
 26 בר קולנברנבר  יב 4
 27 אלעד נחשון  יב 5
 28 אלדר סיבוני  יב 1
 29 מאי נחושתן  יב 3
 30 סיון רז  יב 3

 

יצירת קשר

כתובת דוא"ל ליצירת קשר עם המשלחת בפולין :

עם תחילת המסע יפתח שירות הדוא"ל הנ"ל לרווחת הורי התלמידים וחברי המשלחת.
האימיילים אשר יתקבלו במהלך המסע יודפסו ויחולקו לתלמידים.
בכדי לצמצם טעויות בזיהוי ולאפשר את מתן השירות ביעילות המירבית נבקשכם להקפיד ולמלא אחר ההוראות הבאות:
מכיוון שמספר התלמידים במשלחת הנוכחית גדול חולקה המשלחת לשני גושים:
גוש א: כתובת האימייל mv1blich@gmail.com קישור לרשימת התלמידים גוש א'
גוש ב: כתובת האימייל mv2blich@gmail.com קישור לרשימת התלמידים גוש ב'
אנא שלחו את הדוא"ל לכתובת הנכונה, טעות בשיוך התלמיד לגוש ולכתובת הדוא"ל הנכונה תגרום לאי קבלת הדוא"ל.

  1. בשורת נושא ההודעה (Subject) אנא פרטו בשפה האנגלית בלבד: שם פרטי, שם משפחה ומספר הקבוצה אליה שייך התלמיד.
    בגוף ההודעה אנא פרטו בשפה העברית בלבד: את השם הפרטי ושם המשפחה, מספר קבוצה ושם מורה מלווה אליו שייך התלמיד.
    בכדי לברר את מספר הקבוצה ושם המורה המלווה ראו "קישור לרשימת התלמידים גוש..." בסעיף הקודם.
  2. נא לא לצרף קבצים מכל סוג שהוא, כגון קבצי תמונות קבצי אופיס וכו'... אנו מוגבלים באמצעים העומדים לרשותנו בפולין.

* לנוחיותכם מצ"ב טופס דוגמא למילוי הפרטים באופן הרצוי.

 

 

 

 

אמנה חברתית

ביום 9.10.07 תצא המשלחת של ביה"ס "בליך" למסע לפולין. אנו, נציגי ביה"ס, מחויבים לייצג את מדינתנו בכבוד הראוי למעמד זה.
אנו תקווה שהמסע יהיה חוויה שתשפיע על המשך דרכנו. התנאי החשוב להצלחת כל משלחת ייצוגית הוא הכרת הכללים והנהלים
שיעזרו לנו לעמוד במשימה החשובה ויישומם.
אנו תקווה שתפנימו ותיישמו את כללי ההתנהגות המובאים כאן תוך הכרה שההיגיון העומד מאחוריהם הוא לטובת כולנו.

כללי התנהגות:
אנו יוצאים למסע ולא לטיול. הגדרה זו משנה באופן מהותי את דרך התנהגותנו ואת הציפיות והדרישות שלנו מהסביבה.
עזרה הדדית בין חברי הקבוצה הינה תנאי הכרחי להצלחה. כל אחד צריך לראות עצמו חלק חשוב בקבוצה ולתרום לה
במטלות שעליהן התחייב וגם במטלות המתבקשות בשטח.
בעת ביקור בבית-כנסת, בבית קברות, באתרי השמדה ובאתרי הנצחה, יש לשמור על שקט ולכבד את המקום בלבוש הולם
ובהתנהגות הולמת.

עמידה בלו"ז היא תנאי להצלחת המסע. בשל בעיות ביטחון אנו מחויבים להימצא במקומות שבהם תכננו לבקר רק בזמנים
שהצהרנו עליהם מראש ושקיבלנו עליהם אישור. משמעותה של חריגה מלוח הזמנים הינה ביטול הביקור באתרים שבתכנון
לבקר ולא דחייתם.

מטעמי ביטחון יש להקפיד לא להסתובב עם סממנים מזהים במהלך המסע, קרי, דגל ישראל, חולצות משלחת וכו'.
ניתן ללבוש חולצות משלחת ולהחזיק דגלי ישראל בטקסים בלבד ובמחנות ההשמדה טרבלינקה, מיידאנק ואושוויץ בלבד
(ולא במקומות ציבוריים אחרים).
אין לעזוב את הקבוצה, אפילו לצורך שירותים, ללא אישור מפורש מהמדריכים. תלמיד לא יסתובב לבדו בשום מקרה.

כל תלמיד יביא צילום של דרכונו למקרה של אובדן.
יש להקפיד לשמור את הדרכון ואת כרטיסי הטיסה במקום בטוח.

העישון אסור במהלך פעולות ההכנה ובכל המסע לפולין.
שתייה חריפה אסורה במהלך כל המסע לפולין.

חברי הקבוצה מתבקשים לגלות ערנות ולא לשכוח תיקים ושאר חפצים במקומות שונים.

השירותים בדרכים - בתשלום. נא כבדו זאת.

אין ללכת יחפים במהלך המסע.
אין להיעדר משום פעילות.

חובה להישמע להוראות אנשי הביטחון שילוו אותנו !!!

התנהגות בבית מלון: אין לעזוב את שטח המלון בשום מקרה.
במקרה של ליקויים בחדרים, יש להודיע על כך למורה או למנהלן מיידית עם קבלת החדר.

הלילה נועד לשינה על-מנת שנוכל לתפקד היטב במשך היום ולייצג את עצמנו, את בית-ספרנו ואת ארצנו בצורה הראויה.
יש להקפיד על נוהלי השכמה ועל זמני השינה.
במלון מתארחים אורחים נוספים. יש לכבדם, ויש לשמור על התנהגות הולמת.
יש לשמור על שקט בחדרים.
יש לשמור על שקט במסדרונות ובמבואה.
אין להסתובב במסדרונות לאחר כיבוי אורות.
יש לנעול את החדרים מבפנים.
אין לקבל חבילות מאדם זר.
יש ללמוד את נוהלי החירום של בית המלון.
אין לקחת כל ציוד השייך למלון.
על כל נזק בחדרים יחויבו התלמידים כספית.
אין להסתובב בכל אזורי המלון יחפים או לבושים חלקית.
אין להזמין שירות חדרים.
חל איסור מוחלט על הזמנת אוכל מחוץ למלון (פיצות וכו'). אין על כך אישור ביטחוני!
התורנים יבדקו את החדרים לפני העזיבה כדי לוודא שלא נשכחו חפצים במלון.
חל איסור מוחלט להשתמש בשירותי המלון: בר, קזינו, ערוצי T.V..
אין להחליף חדרים לאחר מסירת המפתחות ללא אישור ראש המשלחת.
במקרה של בעיה רפואית או בעיה אחרת יש לפנות למורה המלווה ולראש המשלחת שהמספר של חדריהם יהיה ידוע מראש בכל מלון.
חובה להגיע לחדר אוכל. יש להירשם אצל המורה התורן לפני שמתיישבים לאכול.
אין לצאת מחדר האוכל לפני מתן הוראה ע"י אנשי הצוות. במהלך כל ארוחה יינתנו הנחיות לגבי המשך היום.
היציאה מהמלון תהיה מיד לאחר ארוחת הבוקר. לא יהיה זמן לסידורים נוספים, ולכן יש לרדת לארוחת בוקר עם הציוד הנדרש לאותו יום.
לפני פינוי החדר אנשי המלון מקיימים ביקורת הכוללת בדיקת נזקים או מחסור בחפצים. יש לבדוק שכל הציוד בחדר קיים.
זכרו !!! נזקים והיעלמות חפצים יחויבו בתשלום.

נוהלי אוטובוס:
אין לעלות על האוטובוס ללא בדיקה מוקדמת של איש ביטחון או ללא הוראה מפורשת של מלווי המשלחת בלבד.
העלייה והירידה מהאוטובוס צריכות להיות מהירות מטעמי ביטחון.
יש לשמור על ניקיון האוטובוס. התורנים יעזרו בניקיון יומי של האוטובוס.
בזמן ההדרכה באוטובוס אין להשתמש באוזניות לשמיעת מוזיקה או להשתמש במכשירי טלפון ניידים.
רק המדריך אחראי להחלפת קלטות המוזיקה באוטובוס.
אין להוציא יד או ראש מחלונות האוטובוס.
בדיקת נוכחות תיערך בכל עלייה לאוטובוס.
אין להחליף אוטובוס.
אין להסתובב באוטובוס בזמן הנסיעה.
אסור לשכב במעברים.
יש לשמור על החפצים האישיים ולא לשכוח אותם באוטובוס.
באוטובוס יהיה "יומן קבוצתי", כל תלמיד שתשרה עליו הרוח יכתוב מרשמיו ומתחושותיו.
אין להשתמש בשירותים של האוטובוס. קיימת בעיה קשה של זמינות לשירותים במסע. יש להתאזר בסבלנות. יהיו הפסקות בדרך.
חובה לשתות מים מינרליים בלבד במהלך כל המסע.
בכל יום יחולקו לתלמידים בקבוקי מים.

זמן חופשי:
במהלך המסע יינתן לתלמידים זמן חופשי.
התנועה תהיה רק בשלשות.
אין לבצע המרת כספים בזמן זה.
יש לוודא שנקודת המפגש תהיה ידועה וברורה.
לפני היציאה חובה להצטייד ברשימה של מספרי טלפון לחירום.
יש לדייק בזמן ההגעה למקום המפגש.
בכל מקרה של בעיה יש להתקשר מיד לראש המשלחת או לטלפון חירום אחר שברשימה.

סיורים וטקסים:
מורה אחד יהיה חלוץ ומורה אחר - מאסף. אין ללכת לפני המורה המוביל או אחרי המאסף.
יש להתחשב בתנועת הולכים באזורים עירוניים.
ההליכה היא רק על מדרכה.
מעבר כביש ייעשה במעבר חצייה בלבד.
יש להישאר תמיד בקבוצה.
אין להישאר באוטובוס במהלך הסיורים או הטקסים.
יש לכבד את הטקסים ואת המקומות שבהם נבקר, בהתנהגות הולמת.
אין להביא לאתרים מכשירים אלקטרוניים כולל מכשירי טלפון ניידים.
בזמן הסבר יש להימנע מדיבורים וצילומים. לצילום יינתן זמן מתאים.
אין להתעמת עם האוכלוסייה המקומית. יש להתעלם מכל פנייה מאדם זר.
השלכת פסולת באתרים אסורה בהחלט.

זכרו !!! בחו"ל המדינה שלנו זה אתם ! יצגו אותנו בכבוד !

טלפונים ניידים:
חל איסור מוחלט על שימוש בטלפונים ניידים במהלך היום - באוטובוס ובסיורים.
ניתן להשתמש בטלפונים הניידים רק בשעות הערב בחדרים, כשאין פעילות.
יש להנחות את ההורים שלא יתקשרו אליכם במהלך היום.

נוהלי ציוד:
האוטובוס יהיה מלא עד אפס מקום, ולכן אין מקום לציוד רב. תא המטען אינו גדול וצריך להכיל את כל הציוד האישי והציוד הקבוצתי.
חובה על כולנו להצטמצם בכמות הציוד הנלקח.
מותר לכל תלמיד לקחת מזוודה אחת בגודל בינוני + תיק צד (רצוי עם רצועות לנשיאה על הגב).
רשימת ציוד מומלצת מצורפת.
בחניית לילה במלון, אין להשאיר ציוד באוטובוס.

נוהלי השכמה:
מומלץ לארוז את המזוודה בערב לפני השינה מאחר שקמים מוקדם.
תורני ההשכמה יעירו אתכם בזמן כדי שתוכלו להספיק להתארגן.
אסור לאחר למסלולים ולאתרים שנקבעו חודשים מראש בתיאום הקב"טים. כל איחור ימנע מאתנו נגישות למקום.
אין לארוז את הדרכונים, כרטיסי טיסה וכסף במזוודות. פרטים אלו יש לשים בתיק נסתר צמוד לגופכם.
אנו מצפים לשיתוף פעולה מלא של התלמידים, להתנהגות מכובדת ובוגרת ולאחווה בין כולם !

מאחלים לכולנו מסע בטוח ומלא חוויות משמעותיות.

בברכה,

צוות המחנכים והמדריכים

פירוט המסלול - גוש א - מעודכן!

תוכנית המסע – גוש א' (אוטובוסים 1,2,3)

יום שלישי 9.10.07

נחיתה בוארשה
אוקופבה בית קברות
סיור - זלוטה
נסיעה לבית קורצ'אק

בית קורצ'אק
מסלול הגבורה
טקס במסלול גבורה
ארוחת ערב + פעילות קבוצתית


יום רביעי 10.10.07

השכמה 6:00
נסיעה לטיקוצין + סיור טיקוצין
לופוחובה
נסיעה לטרבלינקה + סיור בטרבלינקה
טקס טרבלינקה
ארוחת ערב + פעילות קבוצתית

יום חמישי 11.10.07

השכמה 6:00
נסיעה לגז'יבובסקה +סיור
מיידנק
טקס במאידנק
קרסניק
ארוחת ערב + פעילות קבוצתית


יום שישי 12.10.07
השכמה 6:00
בית קברות בקיילצה

פינצ'וב
נסיעה לקרקוב
בית כנסת אייזק, תפילת שבת
ארוחת ערב + קבלת שבת במלון
 


יום שבת 13.10.07

השכמה 6:00
קרקוב – רובע יהודי קז'ימיש

גטו פודגוז'ה
ארמון הוואוול

עיר עתיקה קרקוב
ארוחת ערב + ערב פולקלור.

יום ראשון 14.10.07


השכמה 6:00
נסיעה לרבקה
רבקה
נסיעה לזקופנה
זמן חופשי
חזרה לקרקוב

ארוחת ערב + פעילות קבוצתית

יום שני 15.10.07

השכמה 6:00
אושוויץ-בירקנאו
ארוחת ערב + פעילות קבוצתית


יום שלישי 16.10.07

השכמה 6:00
נסיעה לפלשוב
פלשוב - טקס משלחתי
נסיעה לויליצקיה
ויליצקה (מכרות המלח)
נסיעה לרקוביצקי
רקוביצקי
נסיעה לוארשה לשדה התעופה

פירוט המסלול - גוש ב - מעודכן!

תוכנית המסע – גוש ב' (אוטובוסים 4,5,6)

יום שלישי 9.10.07

נחיתה בקטוביץ

נסיעה לורשה
אוקופבה בית קברות
טקס במסלול הגבורה

נסיעה לבית קורצ'אק
בית קורצ'אק
ארוחת ערב + פעילות קבוצתית

יום רביעי 10.10.07

השכמה 6:00
נסיעה לטיקוצין + סיור טיקוצין
לופוחובה
נסיעה לטרבלינקה + סיור בטרבלינקה
טקס טרבלינקה
ארוחת ערב + פעילות קבוצתית

יום חמישי 11.10.07

השכמה 6:00
נסיעה לגז'יבובסקה +סיור
מיידנק
טקס במאידנק
ארוחת ערב + פעילות קבוצתית

יום שישי 12.10.07

השכמה 6:00
טרנוב

נסיעה לקרקוב
בית כנסת אייזק, תפילת שבת
ארוחת ערב + קבלת שבת במלון

יום שבת 13.10.07

השכמה 6:00
קרקוב – רובע יהודי קז'ימיש

גטו פודגוז'ה
ארמון הוואוול

עיר עתיקה קרקוב
ארוחת ערב + ערב פולקלור.

יום ראשון 14.10.07

השכמה 6:00
נסיעה לרבקה
רבקה
נסיעה לזקופנה
זמן חופשי
חזרה לקרקוב
ארוחת ערב + פעילות קבוצתית

יום שני 15.10.07

השכמה
אושוויץ-בירקנאו
ארוחת ערב + פעילות קבוצתית

יום שלישי 16.10.07

השכמה 6:00
נסיעה לפלשוב
פלשוב - טקס משלחתי
נסיעה לויליצקיה
ויליצקה (מכרות המלח)
נסיעה לרקוביצקי
רקוביצקי

נסיעה לבנדין
נסיעה לקטוביץ' לשדה התעופה

המסע לפולין 2008

דברי מנהל בית הספר

תשרי תשס"ח

"על דעת עיניי שראו את השכול [...]
נדרתי הנדר לזכור את הכול,
לזכור ודבר לא לשכוח [...]
קונם אם לבוקר אחזור לסורי, ומאום לא אלמד גם הפעם."

(מתוך "נדר" לאברהם שלונסקי)

תלמידים יקרים,

המסע העומד בפניכם הוא חשוב ומשמעותי.
הדרך שבה עתידים אתם ללכת, נושאת בחובה מטען של מראות, של זיכרונות ושל התמודדויות רגשיות וערכיות.

בשירו "נדר" מציע המשורר אברהם שלונסקי להפוך את המסע ואת זיכרונותיו לתהליך של למידה: למידה על תולדות עמנו ומורשתו, על הצורך במעורבות לסילוק עוולה, על פיתוח החוסן האישי התובע לגלות חמלה וסיוע לחלש גם ברגעי מצוקה ושכול.

אני מברך אתכם שבמסע זה תזכו לייצג את העם היהודי ואת מדינת ישראל בכבוד ומתוך תחושת שליחות אמיתית.

צאתכם לשלום ושובכם לשלום!

בברכה,

גיל פרג

מנהל בית הספר

דברי מנהלת המשלחת

תלמידים יקרים!

אנו עומדים ערב היציאה למסע לפולין,
פולין שבה חיו קהילות יהודיות מפוארות שנמחו ואינן עוד, שעל אדמתה נרצחו,
נטבחו, הושמדו ונשרפו רבים מבני עמנו, ושאדמתה רוויה בדמם של אלה שחטאם
היחיד היה – היותם יהודים.
פולין שראתה את הרוע בהתגלמותו, את אובדן צלם האנוש בדמות מעשיו של הצורר
הנאצי ומעשיו של מי ששיתף פעולה עמו ואת תוצאותיו: השכול, העצב, הסבל,
הכאב וההשפלה.

אנו יוצאים למסע כדי לחוש, להרגיש, לראות ולנסות להבין את משמעות
החורבן, אך גם כדי לשאת את לפיד הזיכרון ולהתחייב שאנו, דור ההמשך, נזכור
ולעולם לא נשכח, ושננחיל לדורות הבאים אחרינו את מורשת עמנו.
אנו נדרוך על אדמת פולין כיהודים וכישראלים גאים, בני חורין, ונדע שבסוף המסע הזה יש לנו מדינה לחזור אליה.

אני מקווה שבסיומו של מסע זה תוכלו להבין את מלוא המשמעות לקיומה של
מדינת ישראל, חשיבות חיזוקה וההגנה עליה ואת חשיבות הקשר בין עם ישראל
לתפוצותיו.
אני גם מקווה שתשכילו לחזור מהמסע רגישים יותר, טובים יותר ומתחשבים יותר.
ושלא תהיו אדישים לעוולות ולגזענות, לשנאת זרים, לנרדפים ולנרצחים, על לא
עוול בכפיהם.
כולי תקווה שתבינו את מלוא המשמעות של הערך "קדושת החיים" ושתחזרו מפולין אזרחים גאים במולדתכם ונאמנים לה.

מומלץ שתכתבו את רשמי המסע ביומן, כך תוכלו להנציח את המראות, את המקומות ואת הרגשות והחוויות. מזכרת זו תלווה אתכם לאורך כל חייכם.

חזקו ויאמץ לבבכם!

רונית פדלון
מנהלת בית יב
וראש המשלחת לפולין

דברי יו"ר ועד ההורים

אלול תשס"ח

ילדינו היקרים !

העם היהודי עבר טראומה קשה, האירוע הקשה ביותר בתולדותיו – השואה.

שואה שבמהלכה הוצאו להורג שישה מיליונים מבני עמנו, אך ורק בשל היותם יהודים.

המסע לפולין הינו זכות הכרוכה בשליחות שבה תלמדו, תחוו ותחושו את אשר עבר על העם היהודי בשואה.

אתם הולכים בשבילי המסע לראות את הסבל, הצער, הכאב והמוות אשר נגרמו לעם היהודי על ידי בני אדם ללא צלם אנוש, בני העם הגרמני.

אני מקווה שתחזרו בריאים ומחוזקים ותהיו גאים שאתם חלק מהעם היהודי, עם אשר שרד את התופת והקים מדינה לתפארת.

תלמדו סבלנות וסובלנות, ערכו של חינוך וערכים, כיבוד השונה והאחר, חשיבות קדושת החיים, וכמו כן תדעו להוקיע כל סוג של אלימות.

תחרטו על דגליכם את המילים לא עוד.

צאתכם לשלום ושובכם לשלום.

אנו בבית כבר מתגעגעים.

בברכה בשם ועד ההורים,
איציק שטרוסברג
יו"ר ועד ההורים

הסכם חברתי

• ביום 16.9.08 תצא המשלחת של ביה"ס "בליך" למסע לפולין. אנו, נציגי ביה"ס, מחויבים לייצג את מדינתנו בכבוד הראוי למעמד זה. אנו תקווה שהמסע יהיה חוויה שתשפיע על המשך דרכנו. התנאי החשוב להצלחת כל משלחת ייצוגית הוא הכרת הכללים והנהלים שיעזרו לנו לעמוד במשימה החשובה ויישומם.
• אנו תקווה שתפנימו ותיישמו את כללי ההתנהגות המובאים כאן תוך הכרה שההיגיון העומד מאחוריהם הוא לטובת כולנו. כללי התנהגות
• אנו יוצאים למסע ולא לטיול. הגדרה זו משנה באופן מהותי את דרך התנהגותנו ואת הציפיות והדרישות שלנו מהסביבה.
• עזרה הדדית בין חברי הקבוצה הינה תנאי הכרחי להצלחה. כל אחד צריך לראות עצמו חלק חשוב בקבוצה ולתרום לה במטלות שעליהן התחייב וגם במטלות המתבקשות בשטח.
• בעת ביקור בבית-כנסת, בבית קברות, באתרי השמדה ובאתרי הנצחה, יש לשמור על שקט ולכבד את המקום בלבוש הולם ובהתנהגות הולמת.
• עמידה בלו"ז היא תנאי להצלחת המסע. בשל בעיות ביטחון אנו מחויבים להימצא במקומות שבהם תכננו לבקר רק בזמנים שהצהרנו עליהם מראש ושקיבלנו עליהם אישור. משמעותה של חריגה מלוח הזמנים הינה ביטול הביקור באתרים שבתכנון לבקר ולא דחייתם.
• מטעמי ביטחון יש להקפיד לא להסתובב עם סממנים מזהים במהלך המסע, קרי, דגל ישראל, חולצות משלחת וכו'. ניתן ללבוש חולצות משלחת ולהחזיק דגלי ישראל בטקסים בלבד ובמחנות ההשמדה טרבלינקה, מיידאנק ואושוויץ בלבד (ולא במקומות ציבוריים אחרים).
• אין לעזוב את הקבוצה, אפילו לצורך שירותים, ללא אישור מפורש מהמדריכים. תלמיד לא יסתובב לבדו בשום מקרה.
• כל תלמיד יביא צילום של דרכונו למקרה של אובדן.
• יש להקפיד לשמור את הדרכון ואת כרטיסי הטיסה במקום בטוח.
• העישון אסור במהלך פעולות ההכנה ובכל המסע לפולין.
• שתייה חריפה אסורה במהלך כל המסע לפולין.
• חברי הקבוצה מתבקשים לגלות ערנות ולא לשכוח תיקים ושאר חפצים במקומות שונים.
• השירותים בדרכים – בתשלום. נא כבדו זאת.
• אין ללכת יחפים במהלך המסע.
• אין להיעדר משום פעילות. חובה להישמע להוראות אנשי הביטחון שילוו אותנו ! התנהגות בבית מלון
• אין לעזוב את שטח המלון בשום מקרה.
• במקרה של ליקויים בחדרים, יש להודיע על כך למורה או למנהלן מיידית עם קבלת החדר.
• הלילה נועד לשינה על-מנת שנוכל לתפקד היטב במשך היום ולייצג את עצמנו, את בית-ספרנו ואת ארצנו בצורה הראויה. יש להקפיד על נוהלי השכמה ועל זמני השינה.
• במלון מתארחים אורחים נוספים. יש לכבדם, ויש לשמור על התנהגות הולמת.
• יש לשמור על שקט בחדרים.
• יש לשמור על שקט במסדרונות ובמבואה.
• אין להסתובב במסדרונות לאחר כיבוי אורות.
• יש לנעול את החדרים מבפנים.
• אין לקבל חבילות מאדם זר.
• יש ללמוד את נוהלי החירום של בית המלון.
• אין לקחת כל ציוד השייך למלון.
• על כל נזק בחדרים יחויבו התלמידים כספית.
• אין להסתובב בכל אזורי המלון יחפים או לבושים חלקית.
• אין להזמין שירות חדרים.
• חל איסור מוחלט על הזמנת אוכל מחוץ למלון (פיצות וכו'). אין על כך אישור ביטחוני!
• התורנים יבדקו את החדרים לפני העזיבה כדי לוודא שלא נשכחו חפצים במלון.
• חל איסור מוחלט להשתמש בשירותי המלון: בר, קזינו, ערוצי T.V..
• אין להחליף חדרים לאחר מסירת המפתחות ללא אישור ראש המשלחת.
• במקרה של בעיה רפואית או בעיה אחרת יש לפנות למורה המלווה ולראש המשלחת שהמספר של חדריהם יהיה ידוע מראש בכל מלון.
• חובה להגיע לחדר אוכל. יש להירשם אצל המורה התורן לפני שמתיישבים לאכול.
• אין לצאת מחדר האוכל לפני מתן הוראה ע"י אנשי הצוות. במהלך כל ארוחה יינתנו הנחיות לגבי המשך היום.
• היציאה מהמלון תהיה מיד לאחר ארוחת הבוקר. לא יהיה זמן לסידורים נוספים, ולכן יש לרדת לארוחת בוקר עם הציוד הנדרש לאותו יום.
• לפני פינוי החדר אנשי המלון מקיימים ביקורת הכוללת בדיקת נזקים או מחסור בחפצים. יש לבדוק שכל הציוד בחדר קיים. זכרו ! נזקים והיעלמות חפצים יחויבו בתשלום. נוהלי אוטובוס
• אין לעלות על האוטובוס ללא בדיקה מוקדמת של איש ביטחון או ללא הוראה מפורשת של מלווי המשלחת בלבד.
• העלייה והירידה מהאוטובוס צריכות להיות מהירות מטעמי ביטחון.
• יש לשמור על ניקיון האוטובוס. התורנים יעזרו בניקיון יומי של האוטובוס.
• בזמן ההדרכה באוטובוס אין להשתמש באוזניות לשמיעת מוזיקה או להשתמש במכשירי טלפון ניידים.
• רק המדריך אחראי להחלפת קלטות המוזיקה באוטובוס.
• אין להוציא יד או ראש מחלונות האוטובוס.
• בדיקת נוכחות תיערך בכל עלייה לאוטובוס.
• אין להחליף אוטובוס.
• אין להסתובב באוטובוס בזמן הנסיעה.
• אסור לשכב במעברים.
• יש לשמור על החפצים האישיים ולא לשכוח אותם באוטובוס.
• באוטובוס יהיה "יומן קבוצתי", כל תלמיד שתשרה עליו הרוח יכתוב מרשמיו ומתחושותיו.
• אין להשתמש בשירותים של האוטובוס. קיימת בעיה קשה של זמינות לשירותים במסע. יש להתאזר בסבלנות. יהיו הפסקות בדרך. חובה לשתות מים מינראליים בלבד במהלך כל המסע. בכל יום יחולקו לתלמידים בקבוקי מים. זמן חופשי
• במהלך המסע יינתן לתלמידים זמן חופשי.
• התנועה תהיה רק בשלשות.
• אין לבצע המרת כספים בזמן זה.
• יש לוודא שנקודת המפגש תהיה ידועה וברורה.
• לפני היציאה חובה להצטייד ברשימה של מספרי טלפון לחירום.
• יש לדייק בזמן ההגעה למקום המפגש.
• בכל מקרה של בעיה יש להתקשר מיד לראש המשלחת או לטלפון חירום אחר שברשימה. סיורים וטקסים
• מורה אחד יהיה חלוץ ומורה אחר- מאסף. אין ללכת לפני המורה המוביל או אחרי המאסף.
• יש להתחשב בתנועת הולכים באזורים עירוניים.
• ההליכה היא רק על מדרכה.
• מעבר כביש ייעשה במעבר חצייה בלבד.
• יש להישאר תמיד בקבוצה.
• אין להישאר באוטובוס במהלך הסיורים או הטקסים.
• יש לכבד את הטקסים ואת המקומות שבהם נבקר, בהתנהגות הולמת.
• אין להביא לאתרים מכשירים אלקטרוניים כולל מכשירי טלפון ניידים.
• בזמן הסבר יש להימנע מדיבורים וצילומים. לצילום יינתן זמן מתאים.
• אין להתעמת עם האוכלוסייה המקומית. יש להתעלם מכל פנייה מאדם זר.
• השלכת פסולת באתרים אסורה בהחלט. זכרו, בחו"ל כולנו שגרירי המדינה שלנו ! טלפונים ניידים
• חל איסור מוחלט על שימוש בטלפונים ניידים במהלך היום - באוטובוס ובסיורים.
• ניתן להשתמש בטלפונים הניידים רק בשעות הערב בחדרים, כשאין פעילות.
• יש להנחות את ההורים שלא יתקשרו אליכם במהלך היום. נוהלי ציוד
• האוטובוס יהיה מלא עד אפס מקום, ולכן אין מקום לציוד רב. תא המטען אינו גדול וצריך להכיל את כל הציוד האישי והציוד הקבוצתי.
• חובה על כולנו להצטמצם בכמות הציוד הנלקח.
• מותר לכל תלמיד לקחת מזוודה אחת בגודל בינוני + תיק צד (רצוי עם רצועות לנשיאה על הגב) .
• רשימת ציוד מומלצת מצורפת.
• בחניית לילה במלון, אין להשאיר ציוד באוטובוס. נוהלי השכמה
• מומלץ לארוז את המזוודה בערב לפני השינה מאחר שקמים מוקדם.
• תורני ההשכמה יעירו אתכם בזמן כדי שתוכלו להספיק להתארגן.
• אסור לאחר למסלולים ולאתרים שנקבעו חודשים מראש בתיאום הקב"טים. כל איחור ימנע מאתנו נגישות למקום. אין לארוז את הדרכונים, כרטיסי טיסה וכסף במזוודות. פרטים אלו יש לשים בתיק נסתר צמוד לגופכם. אנו מצפים לשיתוף פעולה מלא של התלמידים, להתנהגות מכובדת ובוגרת ולאחווה בין כולם. !

מאחלים לכולנו מסע בטוח ומלא חוויות משמעותיות. בברכה, צוות המורים המלווים למסע, ומדריכי "יד ושם".

תוכנית ההכנה למסע לפולין - ספטמבר 2008

תאריך : במהלך חודש פברואר

מספר שעות :  7

אחריות : יד ושם

מקום : יד ושם

סוג פעילות : ביקור ביד ושם + איש עדות


תאריך : במהלך חודש מרץ 2008

מספר שעות : 1

אחריות : בית הספר

מקום : בכיתות

סוג פעילות : חשיפה ראשונה


תאריך : 12.06.08 בשעה : 19:30

מספר שעות : 2

אחריות : יד ושם

מקום : בית ספר, אולם אירועים

סוג פעילות : הרצאת פתיחה + הסברים לגבי המסע


תאריך : 03.07.08 בשעה : 12:00-14:00

מספר שעות : 2

אחריות : יד ושם מדריכי המסע

מקום : בית הספר

סוג פעילות : מפגש עם מדריכי "יד ושם", הכנה רגשית למסע ותיאום ציפיות


תאריך : 06.07.08 בשעה : 10:00-13:00

מספר שעות : 3

אחריות : בית הספר המורים המלווים את המסע

מקום : בית הספר

סוג פעילות : משמעות הנסיעה לפולין, מפגש הכרות עם הקבוצה, חששות ובעיות העלולות להעורר מבחינה רגשית


תאריך : 08.07.2008 בשעה : 16:00-21:00

מספר שעות : 5

אחריות : יד ושם מדריכי המסע

מקום : בית הספר, אולם אירועים וכיתות

סוג פעילות : העולם היהודי שהיה


תאריך : 10.07.2008

מספר שעות : 3

אחריות : בית הספר

מקום : בית הספר, אולם אירועים

סוג פעילות : צפייה בסרט הזייפנים + הרצאה מפי אברהם זוננפלד


תאריך : 24.08.2008 בשעה 10:00-15:00

מספר שעות : 5

אחריות : יד ושם

מקום : בית הספר

סוג פעילות :  מחלום למציאות "פולין הפולנית"


תאריך : בשני מחזורים - 01.09.2008 / 04.09.2008

מספר שעות : 5

אחריות : בית הספר

מקום : ירושלים

סוג פעילות : ביקור במנהרת הכותל ומנהרת הדורות


תאריך : 07.09.2008 שעה 17:00

מספר שעות : 4

אחריות : בית הספר

מקום : בית הספר, אולם ארועים

סוג פעילות : צפייה בסרט בנושא השואה. דיון באמנה לקראת היציאה למסע והכנה רגשית.


תאריך : במהלך חודש אוקטובר או נובמבר 2008

מספר שעות : 3

אחריות : בית הספר

מקום : בית הספר

סוג פעילות : ערב סיכום המסע, ערב בן דורי


הנוכחות במהל ההכנה חובה!

אנו מבקשים מן התלמידים להקפיד על התנהגות נאותה במהלך כל שעות ההכנה : הגעה בזמן ותלבושת מכובד (אין להגיע בגופיות).

אין להשתמש בטלפונים ניידים במהלך הפעילות.




רשימת ציוד אישי


הנוסעים לפולין שלום רב,להלן מספר הנחיות לגבי נסיעתכם לפולין


מזג האוויר:
קר, אך יש הבדל ניכר בין הטמפרטורה בתוך המלון והאוטובוס – שם מחממים – לבין הטמפרטורה בחוץ, בשטח פתוח.
לשם כך יש להצטייד בבגדים שיתאימו לשני המצבים: חולצה, סווטשרט, מכנסיים, סוודר קל לבית המלון והאוטובוס,
ולבוש חם במיוחד לשהייה בחוץ.
אין לבוא עם בגדים / תיקים שעליהם כתובת בעברית.


בתי מלון:
הם ברמה טובה מאוד ולכן השירותים המיוחדים שם יקרים.
אין להזמין שירות חדרים, שיחות טלפון (אין גוביינא בפולין), ולהשתמש במיני בר בחדר.


טלפון:
יש טלכרד בפולין אך מספר המכשירים קטן ולא נמצא בכל מקום.
אין שיחות גוביינא וכל שיחה שתוזמן מהחדר במלון תחויב בשרות גם אם לא בוצעה שיחה
במקרים חריגם פנו אל מלוויי המשלחת.


רשימת ציוד למזוודה:


לבוש:
כובע, צעיף, כפפות – חובה !!!
מעיל מחמם עבה ועמיד בגשם – חובה !!!
נעלים אטומות למים.
גרביים חמים.
בגדים להחלפה, נעליים להחלפה.
סווטשרט, סוודר.
גופיות ולבנים חמים.
חולצה לבנה לערב שבת – חובה !!!
כלי רחצה – סבון, כלי גילוח, שמפו, משחת שיניים, מברשת שיניים (יש במלונות מגבות).
שעון מעורר.
משקפים רזרביים (למרכיבי משקפיים) או עדשות מגע.
נרות שבת.

והשאר לפי טעמכם, אך אנא אל תגזימו ! זכרו: מזוודה אחת לכל אחד !
ל תשכחו לצרף למזוודה את תגית הזיהוי עם הפרטים המלאים !
את המזוודה תוכלו לפתוח רק בפולין בערב במלון.


רשימת ציוד לתיק יד:
(לאוטובוס, למטוס) תיק זה נמצא אתכם כל הזמן.
כרטיס טיסה – יש להצטייד בהעתק כרטיס ודפיו הראשונים של הדרכון ולשמרם בנפרד).
דרכון בתוקף.
כתובות וטלפונים של המלונות.

סווטשרט המשלחת – לא לשכוח.
כפפות, צעיף.
כיפה (לבנים).
נרות זיכרון (לפחות 5).
תרופות אישיות – (משאפים לסובלים מאסטמה).
עזרה ראשונה (אין להשיג בפולין את התרופות שאנו רגילים להן. לכן יש להביא תרופות לכאבי ראש, לכאבי בטן, פלסטרים וכו')
נייר טואלט.
מכשירי כתיבה – לרישום חוויות.
יומן מסע (תקבלו מתנה מביה"ס בשדה התעופה).
שקיות ניילון קטנות.
מצלמה (אם רוצים)
נשנושים שאתם אוהבים לדרך.
מטריה מתקפלת – חובה.
פנס כיס.
כלי נגינה.
ציוד להיגיינה אישית (לבנות).
ארנק מוסתר צמוד לגוף.


כסף ודברי ערך:
כסף זר – יוצאים מהארץ עם דולרים או יורו ומחליפים בפולין לזלוטי.
ההחלפה תתבצע במקום מסודר ומרוכז ולא ברחוב.
מומלץ, לא לשאת דברי ערך מזהב בזמן המסע (עגילים, צמידים וכו').
במכס הפולני עליכם להצהיר על כל דברי ערך שברשותכם.
חשוב ביותר – רשימות של בני משפחה שברצונכם לקרוא את שמותיהם בטקסים.
בטיסה מפולין לישראל – אסור לעלות למטוס עם: נוזלים, ג'ל, תרסיסים, משחת שיניים, קרמים, שמפו, משקאות, בושם, דאודורנט (מתוך אתר אל-על).


שימו לב:
עליכם להצטייד בארנק מוסתר פנימי ובתוכו ארבעה מסמכים החייבים להיות עליכם במשך 24 שעות ביממה:
דרכון בעל תוקף.
כרטיס טיסה.
דמי כיס – לבזבוזים ולקניות לא יותר מ- 100$. יש לקחת שטרות קטנים.
כתובות וטלפונים של המלונות ורשימת טלפונים לשעת חירום.


אנו מאחלים מסע מוצלח לכולנו

יומני מסע

מיומנה של גל אדר



באף שלב לא העלתי על דעתי שאני אזכר בכך
כאן Opa שלי בשפם המדגדג שלך בריח של הבית, ביום כיפור האחרון איתך.
הזיכרונות באו והציפו אותי. כשנכנסנו לביתן 41 במיידאנק הריח החריף שהיה של חומר
החיטוי-ליזול., אותו הריח שהיה לבית כל שבת כשבאנו לבקר. הריח הנקי של הבית, נקי
לשבת.

הבית של Oma וOpa שלי או הריח בדיוק.היינו באים ותמיד הייתה את אותה ארוחה מסורתית
– מרק עוף עם קניידלך (כן קניידלך כל השנה), הפיצות העגולות שOpa היה
הולך לקנות במיוחד בשבילי ומיץ פז שהיה על השולחן בתקופה שהוא עבד בשוופס.

אחרי הארוחה לרוב היינו נשארים, וישבתי
לו על הברכיים ושמעתי את הסיפור של מקס ומוריץ, סיפור שתמיד ידעתי להשלים
בע"פ מדי פעם גם זכיתי לשמוע אותו בגרמנית.

"תיש תיש מק מק מק"- וכשצחקתי
היה מדגדג אותי, הצחוק פשוט פרץ. הזיכרון שלו באותו הרגע פשוט חימם את ליבי ובו
בזמן גם פילח את ליבי ושברי הגעגוע נפלו. אני מתגעגעת, אני גם מצטערת שלא יצא לי
להכיר אותך יותר.

 

לגדול בגרמניה הנאצית בטח לא היה קל
לנער כמוך, ספורטאי מצטיין, בן לאם חד הורית. אך הרצון לחיים חופשיים תמיד היו שם.
אני זוכרת שאמרת לי ביום כיפור האחרון שלנו יחד שחשוב לך שאני אצום, ושגם חשוב לך
שאעמוד על שלי ולא אתן לאנשים להסיט אותי מדרכי.

[אם רק היית יודע כמה אני מתגעגעת
לחיבוק החם, לנשיקה על הלחי עם השפם המדגדג. אם רק היית יודע כמה עקשנית אני היום,
אולי ירשתי את זה ממך...]

 

בטיסה לפני יומיים לא חשבתי שזה מה
שבאתי לחפש כאן בפולין.

האמת שלא ידעתי למה אני טסה. ידעתי
ש"להבין שואה" הרי אי אפשר ובטח שלא לראות שואה.

זה מסע מוזיאונים שאמור איכשהו לחדור
לתת מודע שלנו ולגעת בנקודות רגישות ולהשפיע עלינו, על כל אחד בדרך נפרדת, באופן
אחר, בזמן שונה.

השאלה שהייתה לי בראש מלכתחילה האם אני
נוסעת למסע של פולחן מעוות של סגידה למוות?

עכשיו אחרי השבירה הראשונה, של הבזקי
הזיכרון מהעבר, אין לי ספק, זהו פולחן של סגידה מעוותת למוות.

וזוהי דעתי האישית בלבד, מצאתי את עצמי
מרגישה כאן שאני דורכת על גופות, רומסת גם את הכבוד האחרון של המתים ולאחר מכן
מדליקה להם נר, מקריאה מספר מילים.

 

"כל אבן בקיר זועקת- אל תשכח"

המסע הזה הזכיר לי שאין לי לאן לברוח,
זה תמיד שם יהיה.

אסור לי לשכוח, גם לא אותך Opa

 

גל
אדר

 

 

 

 

מיומנו של יואב קליין

אנחנו נמצאים לקראת סוף המסע לפולין ובראשי עולה השאלה:

כיצד מסע זה ישפיע על חיי כאשר נחזור ארצה, אני מנסה לחשוב האם התנהגותי וערכי, בארץ שהוקמה על דמם של קורבנות השואה, אינם מבזים את מותם, מה היו חושבים שישה מליון הגיבורים שניספו אילו היו עדים לדרכי ההתנהגות של היהודים החיים בישראל.

כשחושב אני על שאלות אלו, הן מזכירות לי מיד סיפור קצר שסיפרה לנו מדריכה בביקורנו במערות הכותל במסגרת ההכנה למסע.

 הסיפור הוא על רבי בינימין הרלינג שסיפר לפני מותו לרב מוטי אילון על פירושו לפסוק: "גם כי אלך בגיא צלמות לא אירע, רע כי אתה עמדי לפי הפסוק, גם ברוע המוחלט, לא אפחד כי ה' נמצא איתי. לפי פיסוקו של רבי בנימין הרלינג הפסוק היה צריך להראות כך: "גם כי אלך בגיא צלמוות לא אירע, רע כי אתה עמדי".

כלומר, גם ברוע המוחלט לא אחשוש מרע, רע כי אתה ה' נמצא כאן איתי ורואה את שנאת החינם המתרוצצת בין האנשים. סיפור זה הוא לקח להמשך החיים לאחר המסע. הגיבורים שניספו בשואה לא זכו לחיות בארץ הקודש חופשיים ורצויים, אנו שזכינו בזכות זו, חייבים להרויחה ע"י התנהגות מוסרית, צינעה וכבוד בין אדם לחברו.

יצירת קשר דואר אלקטרוני

כתובת דואר אלקטרוני ליצירת קשר עם המשלחת:

mzblich@gmail.com

עם תחילת המסע יפתח שירות הדוא"ל הנ"ל לרווחת הורי התלמידים וחברי המשלחת.
האימיילים אשר יתקבלו במהלך המסע יודפסו ויחולקו לתלמידים.
בכדי לצמצם טעויות בזיהוי ולאפשר את מתן השירות ביעילות המירבית נבקשכם להקפיד ולמלא אחר ההוראות הבאות:

אנא שלחו את הדוא"ל לכתובת הנכונה, טעות בשיוך התלמיד לגוש ולכתובת הדוא"ל הנכונה תגרום לאי קבלת הדוא"ל.

  1. בשורת נושא ההודעה (Subject) אנא פרטו: שם פרטי, שם משפחה ומספר הגוש והקבוצה אליה שייך התלמיד.
    בגוף ההודעה אנא פרטו: את השם הפרטי ושם המשפחה, שם מורה מלווה אליו שייך התלמיד.
    בכדי לברר את מספר הקבוצה ושם המורה המלווה ראו "קישור לרשימת התלמידים גוש..." בסעיף הקודם.
  2. נא לא לצרף קבצים מכל סוג שהוא, כגון קבצי תמונות קבצי אופיס וכו'... אנו מוגבלים באמצעים העומדים לרשותנו בפולין.

* לנוחיותכם מצ"ב טופס דוגמא למילוי הפרטים באופן הרצוי.

 

 

 

לוח טיסות

 

אנו ניפגש בחניון סן-מרטין ביום שלישי 16.9.08 בשעה 01:30 לפנות בוקר ומשם נסע באוטובוסים ישירות לנתב"ג.

 

יש לעלות על האוטובוסים בהתאם למספרי הקבוצות !

 

המראה מישראל

16/09/08

מנמל התעופה בן גוריון לורשה

מספר טיסה Iz325

חברת תעופה ארקיע

שעת המראה (משוערת): 6:30

שעת נחיתה (משוערת): 9:30

 

המראה מפולין

23/09/08

מנמל התעופה הבינלאומי בקרקוב

מספר טיסה Iz328

חברת תעופה ארקיע

שעת המראה (משוערת): 22:00

שעת נחיתה (משוערת): 2:00 (ב-24/09/08)

 

קישור לאתר רשות שדות התעופה - זמני טיסות בזמן אמת

מזג האויר באתרים בהם נבקר

וארשה

קטוביץ

לובלין

קראקוב

מפת המסע לפולין


View Larger Map

צפיה בתמונות וקטעי וידאו

* לחווית צפייה מושלמת התקינו את PicLens על דפדפן Firefox

היום החמישי למסע

תמונות וקטעי וידאו

היום החמישי, ארוחת בוקר

היום החמישי, קטעי וידאו

היום החמישי,ערב פולקלור וארוחת ערב

וידאו, פגישה עם בת לחסידי אומות עולם

פגישה עם בת לחסידי אומות העולם

קרקוב, הרובע היהודי

קרקוב, סוקיניצה

היום הראשון למסע

תמונות וקטעי וידאו

ארוחת ערב במסעדה, היום הראשון

בית הקברות היהודי בוארשה

בית יאנוש קורצ'אק

גזי'יבוסקה – בית הכנסת נוז'יק

הטיסה לוארשה

זלוטה - חומת הגטו בוארשה

מסלול הגבורה, הטקס באנטרת רפפורט

קטעי וידאו מהיום הראשון למסע

היום הרביעי למסע

תמונות וקטעי וידאו

בית הקברות בקיילצה

וידאו מקבלת שבת

מכרות המלח

מלון קאנטור, ארוחת בוקר

קבלת שבת במלון קרקוביה

היום השביעי למסע

תמונות ווידאו

ארוחת ערב בבייליצקה ולהקת הפולקלור.

העיירה ראבקה

זאקופנה, זמן חופשי !!!

קטע וידאו מראבקה וארוחת הערב.

היום השישי למסע

היום השישי למסע, אושוויץ 1 , אושוויץ 2 (בירקינאו), טקס המשלחת.

אושוויץ 1

בירקינאו

היום השישי למסע - שיחת סיכום, פיצה מפנקת, יום הולדת לאסף

קטעי וידאו


היום השלישי למסע

תמונות וקטעי וידאו

בית הכנסת בקרשניק

היום השלישי למסע, ארוחת בוקר ונסיעה

ישיבת חכמי לובלין

מחנה מיידנק

קטעי וידאו מהיום השלישי למסע

תיעוד ניצולת שואה במיידנק

היום השמיני למסע

תמונות וקטעי וידאו של היום האחרון למסע

ביקור בבית הקברות ברקוביצה

הטקס בבית הקברות ברקוביצה

העיירה בנדין

חוזרים לארץ

טקס סיום בפלאשוב וידאו 1

טקס סיום בפלאשוב וידאו 2

מחנה פלאשוב, טקס הסיום של המסע

היום השני למסע

תמונות וקטעי וידאו

ארוחת בוקר ונסיעה

ארוחת ערב במסעדה

העיירה טיקוצין ובית הכנסת

יער לופוחובה

מחנה טרבלינקה

קטעי וידאו של היום השני למסע

מפגש המשלחת באולם האירועים בבליך

קטעי וידאו שונים מהמסע

קטעי וידאו שונים מהאוסף

הסיפור של איה קשת מאוטובוס 1

עלה קטן שלי

קריוקי באוטובוס 5

תקרית השוקולד

תמונות מערב סיכום המסע

רשימת בתי מלון בהם תלון המשלחת

גוש א - אוטבוסים 1,2,3
ורשה 16-18.09.08
בית המלון Holiday Inn
אודות המלון:
8/54ZLOTA STREET ARSAW, 00-120 POLAND


Hotel Front Desk: 48-22-6973999 | Hotel Fax: 48-22-6973899
סטרחוביצה 18-19.09.08


בבית המלון  Senator 
אודות המלון:
Hotel SENATOR rywki 18 7-200 Starachowice POLAND
ntact telephone: +48 (41) 274 03 90Fax:+48 (41) 274 03 90ail:
 recepcja@h-s.pl
קרקוב 20-23.09.08
בבית המלון Hotel Novotel Bronowice 
אודות המלון:
Al. Armii Krajowej 11 0-150 KRAKOW POLAND
Tel (+48)12/6226400Fax (+48)12/6226405Mail nov.bronowice@orbis.pl 
גוש ב אוטבוסים 4,5
ורשה 16-18.09.08
 בבית המלון Novotel Warszawa Airport
אודות המלון:
UL. 1 Sierpnia 1 2-134 WARSAW POLAND
Tel (+48)22/5756000Fax (+48)22/5756999Mail nov.airport@orbis.pl  
לובלין 18-19.09.08
בבית המלון Mercure Unia
אודות המלון:
Al. Raclawickie 12  20-037 LUBLIN - POLAND
Hotel code:3404 Tel:(+48) 81/5332061Fax: (+48) 81/5333021Mail er.unia@orbis.pl 
קרקוב 20-23.09.08


בבית המלון Hotel City Sm
אודות המלון:
Hotel City SMul. Gajowa 16,0-426 Kraków
Tel.(048 12)266-60-21,266-54-51,266-14-33 fax.(048 2)267-18-86
Mail: hotelcity@hotelcity.pl
http://www.hotelcity.pl  


הערה: התלמידים שומרי השבת ילונו רק ביום שישי בערב במלון CRACOVIA
ממוקם ברובע היהודי ובמוצאי שבת יחברו חזרה לקבוצות

רשימת חברי המשלחת

ראש המשלחת א' - רונית פדלון

ראש משלחת ב' - רחל רקובסקי

יועצת בית יב' - לואיז יוסף

נציגי תקשוב - עמי אהרונסון, עמוס שאול

צוות המורים המלווים - ענת בלזם, דרורית ביליסיאק, טליה גבאי, ורד קורן, סיגל שרון, מגי זליבנסקי, נדב מרטל, מיכל לוגסי, שרית גולדנברג.

צוות ההדרכה של "יד-ושם" - חני אפרימוב, גילה אורן, , חני דגני, נועם וילנר, זהבה וידל.

מלווים נוספים - דוד חג'בי

מע"ר- רון כרמלי